אילת השחר/קידושין/עו/א

אילת השחר קידושין עו א

דף ע"ו ע"א

לפי שאין בקיאין בתורת קידושין וגירושין. הנה להמסקנא דטעם ר' אלעזר מפני שאין בקיאין ויתכן שיש ממזר ביניהם, וצ"ל כהמהרש"א דיש גם ישראלים כשרים ביניהם, דהא שאר הכותים כולם גרים ומותרים בממזר לפי התוס' לעיל דף ע"ה דר"א ס"ל דקהל גרים לא איקרי קהל, וכ"כ ג"כ בתוס' הרא"ש, ולכאורה הא משפחה שנטמעה נטמעה, ופי' הר"ן לעיל דאף בזמן הזה מותר ורק החכמים נזהרים בשביל שתשרה שכינה אבל אין איסור משום זה, ובפרט בגרים דבין כך אין השכינה שורה כמש"כ התוס' דף ע' ע"ב בד"ה קשים, וצ"ל או דכיון דאין נזהרים בגיטין הו"ל כידוע ואין להם דין נטמעה, ולכן גם הקראים אסורין בקהל ג"כ מה"ט ואין להם הקולא של משפחה שנטמעה, ואפשר עוד דמה דהקילו במשפחה שנטמעה זה רק במשפחות ישראל אבל לא בכותים.

ממזר מאחותו וממזר מאשת אח נתערבו בהן. הנה להתיר כ"א מטעם רוב אי אפשר משום דיהיה תמיד קבוע דהדרא לניחותא, אבל יש לעיין אם שייך להתיר מדין ביטול ברוב ככל תערובות, ואע"ג דיתכן דזה כברי' דלא בטיל מדרבנן, מ"מ בעצם הדבר יש לדון דלא שייך כלל ביטול, דביטול שייך מפני שיכול להזדמן לו הכשרה כמו הטריפה, כגון חד בתרי דעל כל חתיכה אנו אומרים אולי היא הכשרה, ואפי' שמכח זה יאכל את כולם דלהרבה פוסקים זה מותר, וגם כאן אם דנים לגבי ישראלים אם מותר להתחתן עמם יש לומר דהזדמן לו הכשרה, אבל כשאנו דנים עליו או עליה אם הם כשרים, הא על כל א' לעצמו לא שייך שיזדמן לו משהו אחר ממה שהיא באמת, ובכה"ג אולי לא שייך ביטול, והיינו דבשאר הדברים הדבר נוגע רק לנו, אבל כאן השאלה גם על האדם עצמו מה דינו, ולגבי עצמו לא שייך ביטול, ורק לענין הלך אחר הרוב שייך לומר דהוא מרובא פריש, ולכן בתינוק המושלך שייך לדון אם רוב עכו"ם עכו"ם אם רוב ישראל ישראל כמבואר בסופ"ק דכתובות, אבל לענין ביטול ברוב יש לעיין.

תוד"ה צריך. הנה התוס' כתבו בד"ה הנושא דכל הטעם דצריך לבדוק הוא מפני שאנו רוצים שבנו יהי' כשר למזבח, וא"כ בה לא שייך כלל להצריך שתבדוק, דהא מצד חשש יוחסין דיש איסור להנשא לא היו מצריכים בדיקה, והיא הא בין כך לא יהי' הולד כהן כמותה, דדין כהונה הוא מקבל רק ע"י האב, והיא אפי' אם היתה אסורה לחלל מ"מ אינה מחויבת להנשא לכהן ומותרת לינשא לישראל אע"פ דאם בעלה ישראל אין הבן כהן, ואיזה דין יש עליה שתצטרך לינשא למיוחס שיהי' בנה כשר למזבח, וא"כ למה מסייע לי' לרב דלא הוזהרו כשרות, הא אף אם הוזהרו אינן צריכות לבדוק בבעל, דהא גם להבעל אין חיוב בדיקה מחמת האיסור לקחת חללה, אלא כדי שישמש על המזבח וזה הא היא אינה מחויבת, וצ"ע.

אמנם כונת התוס' רק לפרש על מה תועיל הבדיקה, היינו למזבח, אבל לא שרק לענין מזבח תיקנו שצריך בדיקה, אלא בשביל זה שיהי' בנו כשר למזבח אסרו לקחת אשה בלי בדיקה, וכן משמע בכולי דוכתא, לכן הי' שייך דין זה עליה.

הנה בדיקה של האשה עצמה לא הוצרך לנקוט דפשיטא, דהיינו שצריך לברר אם אמה לא היתה גרושה ונשאת לבעלה הכהן, דמה שכתוב במשנה אמה, הא הפירוש אם אמה לא נולדה חללה, ובודאי כלול גם שהיא לא היתה גרושה לכהן דאז האשה שרוצה לקחת היא בת גרושה.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א