רש"ש/נזיר/מב/ב

רש"ש נזיר מב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא כאן בחיבורי אדם באדם כו'. עי' במפרש ותוס'. ולע"ד נל"פ חיבורי אדם באדם היינו אדם הנוגע באדם שנטמא במת ופירש שהוא טמא טומאת ערב. אם נגע בו אדם (בעודו נוגע בט"מ) אותו הג' אינו טמא אלא לתו"ק. אבל נזיר אינו טמא כלל. ונ"מ דגם אותו היום עולה לו למנין נזירות אף בלא טבל (עי' לקמן (נד ב) תד"ה ואינו סותר בסופו ובש"מ בשם הרא"ש) וכן לעושי פסח לא העמידו דבריהם במקום כרת. וחיבורי אדם במת הוא כפי' התוס'. ואל תקשה עלי מהא דתנן פ"ה דזבים מ"י הנוגע כו' ובטמא מת מטמא אחד ופוסל אחד. והיינו אפי' לא פירש כמש"כ הרע"ב ומוכרח הוא שם. ולדידי כיון דמטמא אדם לתו"ק איך יתכן שהאוכלים שנגעו בו לא יהיו אלא שניים אף לתרומה וכקושיית הכ"מ שהביא התוי"ט שם. די"ל דשם איירי לדינא דאורייתא וכמש"כ הר"ש הבאתיו שמה ברה"פ ונכון בס"ד:

רש"י ד"ה והא אמר רי"צ כו'. אם אדם נוגע ידו במת ואוחז בו. ז"פ דבנגיעה קצת סגי ואף בגופו. ומש"כ ואוחז בו ר"ל דבשעה שידו אחרת נגעה בחבירו עדיין היתה ידו הראשונה אחוזה בנגיעת המת:

תד"ה בחבורי. פר"י שהג' הנוגע בנוגע בנוגע במת כו'. כן העתיק המל"מ בפ"ה מהל' ט"מ ה"ב. ועי' מהרש"א בב"מ (קה ב) בתד"ה על:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף