רש"ש/מנחות/סו/א

רש"ש מנחות סו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא מיום הביאכם תספרו יכול יקצור ויביא ואימתי שירצה יספור כו'. ועפרש"י. מזה נראה דבפדיון הבן דכתיב מבן חדש תפדה. באמת הכוונה דמאז הוכשר לפדותו מתי שירצה ויותר מזה מצינו בשבת (קלב) דאי מחד ה"א כו' אבל משמיני ואילך זמני' הוא ע"ש. רק משום זריזין מקדימין למצות. מצוה לפדותו בו ביום וכ"כ הרא"ש בריש הלכות פדיון בכור משום דרשה דושמרתם את המצות מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה. וכ"ה בטוש"ע סי' ש"ה סי"א. ודלא כמו שראיתי למחבר אחד שכ' שעובר בעשה אם לא פדאו בו ביום. ואולי לקח זה מהא דמשני רב ששת בבכורות (ר"ד יג) לומר שאינו עובר עליו ופרש"י עד שלשים יום מכאן ואילך עובר וע"כ אתיא כר"א שם דמקישו לבכור אדם ע"ש. ועי' בב"י ובהגר"א ביו"ד ר"ס שכ"א. ומשמע דבבכור אדם לכ"ע עובר. אבל ז"א דדוקא בבכור בהמה טמאה דכתיב ביה ואם לא תפדה וערפתו ויליף ר"א מהיקשא דהאי ואם ל"ת היינו בזמן פדיית בכור אדם. ואז מוטל עליו המ"ע דוערפתו מיד ואם לא פדאו אז ולא ערפו עובר במ"ע דוערפתו. ועי' בכ"מ פי"ב מהלכות בכורים הל"ו. ונ"ל עוד ראיה מדאמרי' בב"מ (קב ב) גבי שוכר בית אי לאחר זמנו תנינא כו' לאחר שלשים יום בחזקת שנפדה כו'. ואם איתא דעובר בעשה נימא דהתם ה"ט דחזקה אין אדם עובר בעשה כדאמרי' שם (קיב ב) חזקה אין בעה"ב עובר משום בל תלין. אבל שכירות קרקע אינו עובר על בל תלין כדאיתא בחו"מ ר"ס של"ט. ולכן נ"ל באם האב בדרך שלא במקום התינוק והגיע יום ל"א לא יפדנו באשר הוא שם. אף דאיכא רובא דרוב נשים ולד מעליא ילדן ואיכא נמי חזקת חי. הא קי"ל דלא סמכינן אחזקה היכא דאיכא לברורי והכא איכא חשש ברכה לבטלה. אמנם לפמש"כ המ"א בסי' תל"ז סק"ד ע"ש ל"צ לברורי בכה"ג וכש"כ הכא דאיכא חזקת חי. וכן לפמש"כ שם בס"ד ל"צ לברורי הכא ע"ש. מ"מ כיון דחזינן דחשו בזה לדברי רשב"ג במת הולד בתוך שלשים דבעי' חליצה באשת ישראל. וכן בעגל שנשחט בתוך שמונה דאסור מטעם דהויא מיעוט המצוי כמש"כ התוס' ביבמות (לו ב) למה יכנס בספק ברכה לבטלה. ימתין עד שיבוא לביתו כיון דאין בזה ביטול מצוה כלל. רק מצוה דזריזין. וראיתי בנו"ב מ"ת חלק יו"ד סי' קפ"ז שכ' דאין לומר בכגון זה דרוב ולדות אינן נפלים משום דקי"ל כשמואל דאין הולכין בממון אחר הרוב. וזה לא נ"ל דהא חזינן דחייבה תורה בנוגף אשה הרה לשלם דמי ולדות. וי"ל דשאני התם הואיל דעבדי אינשי לקנות הולדות על הספק א"כ עכ"פ יש להן שיווי דמים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף