רש"ש/מנחות/סה/ב

רש"ש מנחות סה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא מה להלן רגל ותחלת הרגל כו'. פרש"י ואם נמתין עד לאחר השבת פעמים שהיא באה בסוף הרגל כגון אם חל פסח בשני בשבת. לכאורה תמוה שהרי היה די לומר מה להלן רגל לבד וכפי' התוס'. ונ"ל לומר דאף דבאמת להבייתוסים היכא דחל פסח בא' בשבת הוי יום הנף בא' בשבת דלאחר יו"ט כדמוכח לקמן דאמר פעמים שאתה מוצא כו' חמשים וששה. אשר לזאת אמרו ג"כ כאן מה להלן רגל וכפי' התוס'. מ"מ אכתי יכולין לומר דאם חל פסח בא' בשבת שיהא יום הנף בו ביום כיון דהוא בתוך הפסח. לכן באו לדחות גם את זה באמרם מה להלן כו' ותחלת הרגל ונכון בס"ד. ובזה יובנו דברי רש"י לקמן (סו) בד"ה מצה. וז"ל כגון חל פסח בשני בשבת כו' אלא אותו יום לבדו. אשר הקשה הגאון מוהר"א פלעקלש מדוע לא נקט רבותא טפי דאם חל בא' בשבת נמצא שלא תאכל כלל מצה חדש. (עי' בטעם המלך בהל' נדרים שנדחק מאד בישוב קושיא זאת) ולפי האמור א"ש בפשיטות:

רש"י ד"ה יצתה ש"ב. אלא ממתין כו' שבתוך הפסח ומתחיל למנות. כצ"ל:

רש"י ד"ה רגל ותחלת רגל. דאותה שבת היינו שבוע. לכאורה ז"א אלא לדידן אבל לדידהו גם שבת זו היינו שבת בראשית. ואולי דאפילו לדידהו אי אפשר לפרש שבת ממש דאם כן הוי קרי לה שמינית:

רש"י ד"ה כל ספירות. שהתחלת למנות כו'. כצ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף