קרן אורה/מנחות/סה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png מנחות TriangleArrow-Left.png סה TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רשב"א
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף ס"ה ע"ב

תוס' בד"ה מה חדש כו'. פי' ה"ר משולם דגרס מנה ימי וקדש יובל משום דאמרה תורה לא שייך בדבר שאין הצדוקים מודים בו והקשו ע"ז מר"ה אמרה תורה חדש כו' ונראה דה"ר משולם הכא דווקא קאמר דתשובה לדברי הצדוקים היא ולא שייך להשיבם מדבר שאין מודים בו וק"ל:

שם תוס' בד"ה מה להלן רגל לדבריהם זמנין בהא אחר הרגל כו' ורש"י ז"ל פי' ולדבריהם זימנין דהוי בסוף הרגל כגון שחל בשני בשבת והיינו דתרתי קא' רגל ותחלת ופי' התוס' על רגל דלדבריה' זימנין דהוי אחר הרגל ורש"י ז"ל פי' על תחלת הרגל דלדבריהם זימנין דהוי סוף הרגל אבל לקמן בד"ה מצה שאי אתה יכול לאוכלה כו' ואם תמתין כו' נמצא שלא תאכל חדש אלא אותו יום לבד עכ"ל זה קשה קצת אמאי לא פירש דזימנין דלא יאכל חדש כלל כגון אם חל באחד בשבת ובאמת יקשה לדבר שגם אלו אם חל באחד בשבת אמאי לא יביאו העומר באותו יום דהא ממחרת השבת הוא ואין להאריך דשיחה בטילה שלהם. והרמב"ם ז"ל כתב לקרא דויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח ע"ש:

שם תוס' בד"ה וספרתם לכם כו'. וכתב דביובל ב"ד מברכין ובכתובות כתב בפשיטות דב"ד מברכין בכל שנה א"כ מצוה למנות שנים ושמיטין דהא קרא קאמר וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים ומשמעות עיקר המנין הוא רק למנות שבע שמיטין ומנין השנים לא נאמר בפירוש אבל בת"כ פ' בהר משמע דצריך למנות השנים והשמיטין כמו בעומר ע"ש ובק"א אלא דלר"י דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן קשה לא יספרו השמיטה הראשונ' היום שנה אחת לשמיטה והיא שנת ב' והרמב"ם ז"ל בפ"י מהלכות שמיטין כתב ג"כ למצות ספירה זו על ב"ד הגדול אבל לא ביאר אופן ספירתה אם שנים ושמיטין או אחד מהם לחוד ומפשט לשונו ז"ל נראה דלא מנו אלא שמיטין לחוד כמש"נ וספרת לך שבע שבתות כו' ואין הדבר ברור עד עת קידוש שמיטין ויובלות. והי' נראה לומר דספירת היובל לא נאמרה למצוה לעצמה לספור אלא העיקר הוא לקבוע זמן לקדש שנת החמשים ליובל אבל ספירת העומר לא נאמר הספירה כמו לקדש חג שבועות אלא חלה הספירה מיום הביאכם את עומר התנופה וכנוסח הברכה יום אחד לעומר והספירה מצוה לעצמה היא אבל הראשונים ז"ל לא אמרו כן וכמשמעות הת"כ. עוד העירו התוס' ז"ל בספירת זבה וכתבו דלא שייך בה ברכה הואיל וסותרת מנינה ובזה וודאי נראה כמש"כ דאין הספירה מצוה לעצמה אלא בשביל שתהא נקיה ז' ימים תדע דהא אפילו לא בדקה אלא יום א' ויום ז' עולה לה לז' נקיים אלמא דאינה מחוייבת לספור וכבר כתבו הראשונים ז"ל בזה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף