רש"ש/מכות/ח/ב
תד"ה אינו. את ספיח כו'. כצ"ל בל"ו:
גמרא. מכה נפש (הציון הוא בטעות וצ"ל במדבר ל"ה) פרט למכה אביו. פירש"י דמשמע שהכאתו תלוי' בנפש כו' יצא מכה אביו כו' בחבורה בעלמא. ק"ל דבר"פ הנחנקין אמרי' דנפש דכתיב גבי מכה בהמה אא"ע לבהמה כו' תנהו ענין לנפש אדם דהיינו אביו ופרש"י דנפש משמע דם דהוה חבורה וע"ש הרי לך בהדיא דחבורה נקראת ג"כ מכה נפש וכן כתיב והכהו נפש ומת (דברים י"ט) מוכח דהכאת נפש סתם לאו מיתה היא ע"ש בגמרא לעיל דדייק כה"ג ולעד"נ דכוונת הברייתא על הכתוב ונס שמה רוצח מכה נפש בשגגה דכתיב שם בריש ענינא (ודלא כרש"י) ועיקר הדרשה הוא מרוצח דלא מיקרי אלא אם המית ממש שוב האיר ה' את עיני ומצאתי כן מפורש בספרי וז"ל שם אי מכה נפש שומע אני אף מכה אביו כו' ת"ל רוצח מכה נפש כו' ע"ש והמפרש שם העתיק עליו הגמרא ופרש"י ולא חלי ולא הרגיש והברייתא שלפנינו היא מהספרי אלא שהש"ס קיצרה:
שם. אלא ישראל גולה ולוקה ע"י כותי כו' אמאי דלטיי' ונשיא בעמך כו'. מדשביק לעבד משמע דשפיר קרינן ביה עושה מעשה עמך דלא גרע מאשה (ועי' מנחות ס"א ב' בתוס' סד"ה אין לי) והתוי"ט במחכ"ת לא דק שכולל עבד עם כותי דא"ח על קללתו מטעם עושה מעשה עמך. ועי' בכ"מ ספי"ו מהל' סנהדרין דמוכח מדבריו שלא היה בגירסתו בסיפא ועבד וא"כ נפל הדקדוק שלנו, אך לפני התוי"ט הי' הגי' שלפנינו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |