פורת יוסף/מכות/ח/ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מעבר לתחילת הדף
גמרא. מכה נפש. ועיין ברש"י שהביא הפסוק לנוס שמה פסוק טו ולא הביא פסוק יא. וי"ל משום דשם כתיב רוצח ולא שייך דרבא למדרש שם:
גמ'. שהעיד בו והוזם דכוותיה וכו'. צ"ע דלא מקשה הגמ' מכותי גופיה דהא אינו ראוי לעדות. ועי' גיטין (דף ט) כל השטרות שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים. וי"ל דהו"מ לאוקומי בכותי חבר וכדאיתא בסוגיא דהתם וגם הו"מ לאוקומי כרשב"ג ובדאחזוק וכדאיתא בסוגיא דהתם. אבל צ"ע דאי ידעינן דחבר הוא גם על קללתו חייב וצ"ע:
גמרא. הכא במאי עסקינן שהכהו הכאה שאין בו שוה פרוטה. צ"ע דגבי עבד הוה מלקות לעבד ותשלומין לאדון ולחייב אפילו בהכאה ששוה פרוטה כמו במיתה לזה ותשלומין לזה ועיין ב"ק (דף כב) וכתובות (דף לא) וסנהדרין (דף ט:) ובחידושי לב"ק (דף פז:) עש"ה: