רש"ש/מועד קטן/ז/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
בית מאיר
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"ש TriangleArrow-Left.png מועד קטן TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא התם נמי ליסתור ולא ליבני כו' עד אר"א. לולי דמסתפינא הייתי אומר דכ"ז צ"ל לעיל בל"ק בתר דדחי הסיוע דהתם ההיתר הוא משום סכנה וקפריך ליסתור ולא ליבני ומשני א"כ כו'. אח"ז מצאתי כן בהגהת הגאון מוהר"א לנדא:

רש"י ד"ה נועץ שפוד. וממעך אותן. מהרמב"ם וש"פ מוכח דמפרשי כפשוטו דהגומא צריך לעשות על ידי שינוי דהיינו ע"י נעיצת שפוד כו' ואח"כ תולה בה מצודה כברישא:

תד"ה אמר רבי. וה"נ ק"ו לימי הסגירו. ק"ל הא א"ל מה לימי ספירו שאינן עולין לו לימי נזירותו אבל ימי ההסגר עולין כדאיתא בפ' כהן גדול. ומה דלא חשיב ליה במגילה בהא דבין מוסגר למוחלט. י"ל דל"ח אלא מה שאינו נוהג בימי ספירו. או דל"ח אלא דבר תמידי משא"כ זה אינו אלא מקריי. ועי"ל דזה נכלל בהא דאמר שם אין בין טהור מתוך הסגר כו' אלא תגלחת כו' דמטעם זה הוא דילפינן שם בנזיר (נו) דימי החלט אינן עולין וימי הסגר עולין ע"ש:

תד"ה בהסגר. לכן נראה דברי ר"י כו' היינו תחלת הסגר ראשון. נראה לי כוונתם דהיינו דכהן אמר לו דכמדומה לי שתהא צריך הסגר ולא החליט הדבר עדיין. ומש"כ דלא שייך לטהרו כו' עי' רש"א ומל"מ. ול"נ משום דלטהרו או לטמאו לא שייך אלא במוסגר דהוא אמצעי בין טהור לטמא אבל היכא דלא הסגירו עדיין איך יפול עליו לטהרו כיון דגם עתה טהור הוא. וק"ק לפ"ז מדוע בטהור כ"ע ל"פ דלא חזו ליה ועי' לקמן (ע"ב) בתד"ה יש. ובעיקר דבריהם שנדחקו הרבה לכאורה הנל"פ משום דהסגר שני עדיף ליה מהסגר ראשון דבשני אם עמד טהור ובראשון טעון הסגר ב'. ולהכי בהסגר ראשון לכ"ע חזו ליה דבתרי גווני היינו או דיטהרנו או דיסגירנו שנית שמחה היא לו. והעצבון אינו אלא בחד גוונא דהוא אם יטמאנו. משא"כ בהסגר שני הדבר שקול. שמחה בחד גוונא דהוא אם יטהרנו וכן העצב אם יטמאנו. אבל הא בורכא דהא באותו גוון שבהסגר ראשון מסגירו שנית דהיינו בעומד אדרבה בהסגר שני מטהרו לגמרי וא"כ כש"כ הל"ל בו דיראה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף