רש"ש/מגילה/כד/א

רש"ש מגילה כד א

במשנה המפטיר בנביא כו'. פרש"י מי שרגיל כו'. נראה דהיה ק"ל דפריסת שמע ודאי קודם קה"ת היא וכמש"כ התוי"ט ולישנא דהמפטיר משמע שכבר הפטיר לכן פי' מי שרגיל דהיינו בימים שעברו והתוי"ט שכ"ע וכלומר מי שעתיד להפטיר כו' שחת כוונתו. ועי' לשון הר"ן ומש"כ התוי"ט לקמן בשמו דטעם דאין כבוד למפטיר הוא משום דאיתא אפילו בקטן לכאורה תמוה דהא תנן בסמוך דקטן קורא בתורה א"כ מאי גריעותא דמפטיר אבל הר"ן לשיטתו שכ' שם ולא שיהיו כולם קטנים או רובם כו':

שם והוא נושא את כפיו. עתיו"ט וט"א שנדחקו בזה ול"נ דלפי דתנן פ"ה דברכות העובר לפה"ת כו' וא"א שם כהן אלא הוא ל"י את כפיו כו' ופי' הפוס' דאם יש כהנים אחרים זולתו אפי' הבטחתו כו' ל"י א"כ להכי תני הכא והוא אף דעובר לפה"ת כדקתני מ"מ נושא א"כ באם הבטחתו כו' ובזה יתיישב ג"כ קושיית התוס' והפוס' מהא דחולין נתמלא זקנו כו' דהכא דוקא משום דרגיל להפטיר התירוהו בהבאת ב' שערות לבד:

שם פוחח. פרש"י שכרעיו נראים כו' הר"ן הקשה עליו מהא דלקמן בסנדל איני עובר אף יחף ל"י דמשמע דאחר עובר יחף ול"נ דיחף דהתם היינו בלא סנדל אבל מ"מ הוא מכוסה רגלים באנפילאות דומיא הא דמייתי הרא"ש ביומא (פ"ח סי' כ"ד) מפדר"א (פ' מו) אף ישראל יחיפי רגל ביוה"כ (לפנינו ליתא שם) ויוה"כ מותר באנפילאות לדעת ר"פ וע"ש בגמרא (עז) בהא דיליף איסור נעה"ס מיחף דקרא אבל קשה דהכא תני דאינו נושא א"כ ולקמן איתא מומין שאמרו כו' וברגליו ופרש"י משום דחולץ מנעליו וע"כ מיירי דרגליו יחפים ממש (עי' שו"ע סי' קכ"ח ס"ל) לכן נ"ל דיחף הוא רק בחלק התחתון דרגל ופוחח הוא שכרעיו נראים והיינו בגובה הרגל. ומה שהביא רש"י ראיה מתרגום עי' בתוס' ובהגרי"פ וגם סותר א"ע למה שפי' בערכין ס"פ השג יד וטעם דמתרגם כ' התוי"ט בשם הר"ן דלא הוי חשיבותא כ"כ דקטן מתרגם ועמש"כ לעיל בד"ה המפטיר ולשון הר"ן שהגדול קורא בתורה וקטן ממנו מתרגם עליו:

תד"ה פוחח (בסופו). וה"נ משמע בירושלמי סוף מו"ק. כצ"ל עי' ברי"ף ורא"ש:

תד"ה ואינו עובר לפה"ת. וי"ל דהתם מיירי בת"צ כו' דאין מורידין כו'. הנ"ל לפרש עפ"ד דיש חילוק בין עובר לפני התיבה ליורד לפה"ת דעובר היינו באקראי ויורד הוא בקביעות וא"ש הא דקתני המפטיר כו' הוא עובר לפה"ת דודאי אין סברא שיעשה ש"ץ קבוע בעבור זה. וכן הא דתנן בברכות פ"ה העובר לפה"ת וטעה דאין דרך ש"ץ קבוע לטעות ונ"ל לפ"ז דדוקא תני התם העובר לפה"ת ל"י אחר הכהנים אמן מפני הטירוף וכו' אבל ש"ץ קבוע ל"ח בי' לטירוף וזהו דין חדש לא שערוהו הפוס' אך בחולין העתיקו התוס' מתניתין דהכא ולא יורד לפה"ת:

תד"ה מי. ולא יהא נוהג בו דת יהודי. כצ"ל:

בא"ד. ואע"ג דפי' לעיל דקטן דאית ביה תרי מדרבנן כו'. כצ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף