מראי מקומות/מגילה/כד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד - מהדורה קמא
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
טורי אבן
רש"ש

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png מגילה TriangleArrow-Left.png כד TriangleArrow-Left.png א

קטן קורא בתורה ומתרגם[עריכה]

במגן אברהם (סימן רפב סק"ו) הביא בשם ר"מ מלונדרש בתשובת בית יוסף (סימן מג) שאין הקטן יכול להיות המקרא להוציא הרבים ידי חובתן, אלא רק לעלות ואחר יקריא לציבור.

והפרי מגדים (סק"ו) פליג וסבירא ליה שקטן יכול אף להיות המקריא, שהרי הא והא דרבנן, וכן מוכח מדברי המשנה שמשמע סתם שקטן קורא בתורה. אמנם סייג את דבריו שאם דברי קבלה חמורים מדרבנן, אי אפשר לומר כן, שהרי קריאת התורה מדברי קבלה ואילו חובת קטן מדרבנן בעלמא. ועיין משמרת חיים (ח"א ענייני ראש השנה א) מה שכתב לחלק בין מצוות שנצרך בהם מעשה שאז מי שאין מחוייב בדבר אין יכול להוציא את המחוייב, לבין קריאת התורה שהחיוב הוא לשמוע דברי תורה ואף בקטן סו"ס שמעו דברי תורה.

והמשנה ברורה (סקט"ז) כתב לחלק בין קורא פרשה שלו לקורא כל הפרשיות.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף