רש"ש/מגילה/יח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

גליוני הש"ס

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"ש מגילה יח א


גמרא דתניא (כ"ה הגרי"פ) זכור יכול בלב כו'. הוא בת"כ ר"פ בחוקותי:

שם. ל"צ דכתיבא תרגום כו'. לפ"ד הש"ס בש"מ הל"ל כדאמר ר' אחא אר"א (לקמן) שכתובה בלעז יונית ה"נ כו':

שם. הא ל"ד אלא להא גיפטית כו'. נראה להוסיף מדית למדיים כדלעיל:

שם. רו"ש כו'. לעז יווני לכל כשר. עי' ר"ן שהאריך בהא דהשמיט זה הרי"ף ול"נ ראיה דסתמא דגמרא אזלא דלא כוותייהו בגיטין (יט ב) אמר אמימר האי שטרא פרסאי כו' מאי קמ"ל דכל לשון כשר תנינא גט שכתבו כו' יוונית כו' כשר ע"ש ולדידהו מאי פריך מיוונית לפרסית ודוחק לומר דהפירכא היא מעברית ושפירושה כתב ולשון עבר הנהר כבברייתא דהכא ודמתניתין דפ"ד דידים וכתב עברי:

שם. והא קתני יוונית ליוונים אין לכ"ע לא. מה שהקשה המהרש"א מעיקרא דפריך מיתיבי כו' אמאי לא הקשה כו' והלועז ששמע אשורית יצא הא יוונית לא לק"מ דמעיקרא דהוה ס"ד דאתו לתרוצי מתניתין משמע דלעז יווני אינו כשר אלא ליוונים דהא קתני ללועזות ומהברייתא פריך שפיר דהוה ס"ד דפסלה אף ליוונים דומיא דאינך וכמו שפי' רו"ש למתניתין דקראה תרגום כו' דמיירי אף לבעלי אותו הלשון עד דמשני ליה הא לא דמיא כו' ופריך ליה א"ה כו':

שם. ולימרו הלכה כרשב"ג. ק"ל דלמא בהא לבד ס"ל כוותיה דיש חשיבות ליוונית כלה"ק אבל בהא ס"ל כרבנן דספרים נכתבים בכל לשון וי"ל דכיון דטעמיה מקרא דיפת כו' וישכון באהלי שם משמע נמי דלשאר לשונות אין שכונה:

שם. מידי דהוה אנשים וע"ה. תימה דהרי עליהם מקשה והא לא ידע כו' דהן הן לועזים:

שם. האחשתרנים בני הרמכים מי ידעינן. לפי פשוטו נ"ל דהמה תוארים להרצים והרוכבים אחשתרנים הוא שם היחס למדינתם או לעירם ואינו רחוק לומר דזהו אסטרחן אשר במלכות רוסיא ורמכים הוא כינוי משפחתם כמו הרכבים (בירמיה לה) וכדומה ולאשר מצאנו שם רמך בפ"ח דכלאים למין פרד ידוע אפשר לומר דנקראו כן ע"ש רגילותם ובקיאותם ברכיבה על מין פרד הנזכר:

רש"י ד"ה קראה תרגום. זו ואצ"ל זו קתני. נ"ל הא דלא פי' זה במשנה הוא משום די"ל דבכל לשון אתא לרבויי אפי' יוונית ולאפוקי מרשב"ג אבל הכא דמסקינן לרו"ש דלעז יווני לכל כשר ולא אותבינהו ממתניתין (עי' ר"ן) ע"כ דבכל לשון היינו לבד יוונית הוכרח לפרש דזו ואצ"ל זו קתני:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף