רש"ש/כתובות/טז/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא הניחא לזעירי כו' מיגו כו'. וקאמרה נבעלתי מהימנא. הלשון קשה דהלא לר"י אינה נאמנת. ולר"ג אפי' בלא טעמא דמיגו נאמנת כמו בהיתה מעוברת. בשלמא לקמן גבי היא אומרת מו"ע אני דקאמר נמי בשלמא לר"א כו' מיגו כו' וקאמרה כו' מהימנא. י"ל דהכוונה על ר"ג וכדאמר לקמן גבי היא אומרת משארסתני נאנסתי דמיגו כו' מש"ה קאמר ר"ג דמהימנא (אע"ג דהתם קאימנא אליבא דריו"ח ולדידיה בהא דמ"ע ליכא מיגו ואפ"ה מהימנא לר"ג. י"ל דהש"ס אגב אורחיה רצה לסתום כשינויא קמא דלעיל (יב ב) וראיה להרמב"ם וסיעתו שהביא הב"ש בסי' ס"ח ס"ק כ"ב) אבל הכא קשה. ומדברי התוס' לעיל (יג) בד"ה ואין. נראה דהיה גירסתם כאן דמיגו דאי בעיא אמרה לא נבעלתי מהימנא (ואולי צ"ל דמהימנא) וקאמרה נבעלתי. וגי' זו נכונה:
גמ' שם בשלמא לר' אלעזר. כצ"ל בל"י:
גמ' שם וקאמר ר"י לר"ג בהאי מיגו דהכא מודינא לך כו' מ"ש האי מיגו כו'. בפי' הרמב"ם מחלק דהתם המיגו אינו אלא לענין איסור והיתר לכן לא אמרינן לה לענין ממונא. אבל הכא הוה המיגו ג"כ לענין ממונא להכי מודה ביה ר"י. וזהו ג"כ כוונת הרע"ב. וע"כ גירסא אחרת היה לפניהם בגמרא. והתוי"ט במחכ"ת שגה בכוונתם ע"ש דודאי אמרינן מיגו גם לענין איסור והיתר כמו לקמן (כב) במשנה ועי' בתור"ע. ובזה מיושב שפיר קושיית התוס' לעיל (יג) ד"ה ר"א:
רש"י ד"ה בשלמא לר"א. דאי בעיא אמרה מו"ע אני תחתיך משארסתני כו'. כצ"ל הד"א ודלא כהגרי"פ:
תד"ה הנ"מ (בסופו). וקאמר מי סברת כו' אמיגו קאי כו' ואפירקא קמא קאי. לכאורה בדיחוייא דאפירקא קמא קאי לחודא סגי ואפי' אם יהיה טעמיה משום ברי ושמא. אלא דכיון דע"כ קאי אפירקא קמא טפי י"ל דאמיגו קאי וטעמו הכא משום מיגו ואפי' הלה תובעו וכדהוכיחו לעיל ממתניתין גופה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |