רש"ש/יומא/ע/א

רש"ש יומא ע א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחלתו. עמ"א סי' קמ"ד סק"ד. ונ"ל ראיה להכ"מ דהא אפי' בתורה מצינו בסוטה בס"פ וא"נ דהמלך קורא למפרע ע"ש. וכן במגילה (ל) דארי"צ קרו שיתא מן ועשית כו' וחד מן כי תשא עד ועשית כו' אמרי למפרע הוא דקרי. וכן אנו נוהגין בהפטרת משפטים:

גמ' שם כדי שלא להוציא לעז על ס"ת. עפרש"י. וק"ק דמאי מתקן באמרו יותר כו' דמ"מ יסברו דפרשה זו חסרה. וגם בלא אמירתו רואין שכתוב בו יותר. ואולי דר"ל מהענין שקראתי לפניכם יש בו יותר והמ' של ממה הוא כאן לשמוש מן ולא ליתרון:

גמ' שם ורל"א משום ברכה שא"צ. לכאורה משמע מזה דס"ל לגמרא דילן כהירושלמי שהביא המ"א בסי' קמ"ז סקי"א שאין מוציאין הס"ת השניה עד שמחזיר הראשונה למקומה ודלא כמנהגנו שמוציאין כאחת דא"כ למה יצטרך לברך שנית. אך מ"מ צ"ע דהא כאן דעתו מתחלה כשבירך בראשונה שיביאו לפניו גם השניה. ומשמע דעת הפוסקים באו"ח סי' ר"ו וביו"ד סי' י"ט דבכה"ג א"צ לברך שנית. ואולי כיון דנתקנה מפני כבוד התורה כמש"כ בשו"ע סי' קל"ט ס"ח זהו כבודה לברך על כל ס"ת בפ"ע וגדולה מזו מצינו שם ס"ס קמ"ג. שוב מצאתי להט"ז ביו"ד סי' רע"ט שהרגיש בזה ונדחק הרבה ע"ש:

רש"י ד"ה משום פגמו. שלא יאמרו חסר הוא. וק"ל דהא זה כבר תקן באמרו יותר כו'. ועוד לעיל קרי לה לעז וכאן פגם. ולעד"נ דפגם ר"ל בזיון שבזיון הוא לראשונה שיניחוה ויקח אחרת לקרות בה. וק"ק תיפוק ליה שאין מעבירין עה"מ ואכמ"ל:

רש"י ד"ה להראות. ומעיוה"כ הביאום שם. הרש"א בח"א כתב עליו לא ידעתי למה כו' הא אמרינן בעירובין ירושלים דלתותיה נעולות היו. ואישתמיטתיה דמ"מ היה לה דין כרמלית כדמוכח שם (קא) ומהדרו אינהו כרמלית וע"ש בפרש"י. וגם עינו של הרש"א עצמו ראה זאת בפסחים (סו) בתד"ה תוחב ע"ש:

גמ' איבעיא להו היכא קאמר כו'. וכל הסוגיא. ולכאורה תמוה. א) מאי דקאמר פר העולה לר"א דשיירי אימת כו' אמאי ל"ק נמי ושעיר החיצון וכבר הרגיש רש"י בזה וישובו דחוק. ב) קושיית התוס' ד"ה ושעיר וישובם ג"כ דחוק. ג) שאין דברי ר"א ור"ע במתני' מכוונים עם דבריהם דבברייתות אשר הרגישו ג"כ התוס' לקמן ונדחקו. אשר על כל אלה נלע"ד דהא דקתני ופר העולה (לצד הא' של האיבעיא) ושעיר כו' (לב' הצדדים) היו קרבין עם תמיד כו' הוא תשלום דברי ר"א והוא סוף מאמר ואת שבעת כבשים כו' ר"ל ואת ז' כבשים ופר העולה (לצד הא') ושעיר כו' כל אלו עם תמיד כו' אלא שר"ע הפסיק דבריו וא"ל לא אלא דכבר נקרבו הז' כבשים עם תמיד של שחר ופר העולה עמהם ג"כ (לצד הב') ואח"כ חזר התנא לגמר דבריו דר"א. ועתה מיושב הכל ודבריהם מתאימים עם דבריהם שבברייתות רק דמתניתין קצרה קצת בדבריהם (עמש"כ בס"ד בס' נת"ע דף קי"א) והיינו ששיירה אמורי חטאת לתרוייהון ופר העולה לר"א (לצד הב') או לר"ע (לצד הא') ושעיר החיצון לר"ע ודו"ק כי הוא נכון בעיני בעז"ה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף