רש"ש/יומא/כו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת


רש"ש יומא כו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

במשנה מי מעלה אברים מה"כ למזבח. לקמן (ע"ב) ברש"י ותוס' מבואר דכהן אחד היה מקטירן. אבל בת"י לקמן (כז) ד"ה למדנו מסקי דהיה טעון ששה כהנים ועמש"כ לקמן (בע"ב

גמרא והתניא כשם שמפייסין לו כו' וכשם שמפייסין לה כו'. ק"ל דל"ל לאשמעינן קטורת בפ"ע הכי תגרע משאר עבודות אדרבה היא עדיפא טפי שמעשרת:

רש"י ד"ה שזכה בו שחרית. איש איש שזכה בעבודה. כצ"ל:

תד"ה אלא. לר"י לרשב"י נמי תקשי כו'. מלשון זה נראה דמפרשי דלשנויי דרשב"י ל"צ תו לחלק בין קטורת לשאר עבודות (והא דל"ק אלא משום דל"נ אמורא לפניו כמש"כ התוס' בכ"מ) ולפ"ז הא דקאמר הש"ס ולמאי דס"ד היינו בין להמקשה דס"ד דלכל עבודות היו מפיסין בין לתירוצא דלקטורת לבד נפישי להו כו' ועת"י. ודברי מהרש"א בזה א"נ. ועוד מה יענה להועוד דבסה"ד. ומדברי הרמב"ם פ"ד מהל' תומ"ס למדתי עוד תירוץ נכון לקושיית הרש"א דהוא ז"ל כתב שם דלקטורת היו מפיסין פייס אחר בה"ע. ולכאורה לדבריו תשאר קושיית הש"ס נפישי להו פייסות. אולם הוא ז"ל ישב זה במש"כ ואם כבר הקטירו כו' וזה שזכה בה שחרית מקטירה בה"ע. וכיון דליתא תדיר לא חשיב ליה. והכ"מ לא הראנו מקורו. ומלבד דסברא ישרה היא דכיון דליכא חדשים ממילא היא כשאר עבודות. מוכרחת ג"כ מהגמרא:

בא"ד ודוחק כו' ומנורה כו' ולא היה בערב כו'. לכאורה נגד דישונה בבוקר היה הדלקה בערב. וגם דישון נר מערבי היה בה"ע כפי פרש"י ותוס' בשבת (כב ב). ולדעת הרשב"א שהביא התוי"ט בספ"ג ורפ"ו דתמיד היה דישון נר המזרחי ולפעמים כולן בה"ע. ולדעתו ז"ל שם היה ג"כ דישון מזבח הפנימי עוד הפעם בה"ע ע"ש. ודברי התוס' צל"ע ועי' לקמן (לג) בתד"ה אפילו ובמש"כ שם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף