רש"י/יומא/כו/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות ישנים ריטב"א חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א גבורת ארי רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
למאי אתא. הא אף הם בכלל הנתחים דבשלמא הראש דרשינן ליה בשחיטת חולין (דף כז.) דאיצטריך לפי שנאמר והפשיט וערכו אין לי בכלל עריכה אלא נתחים שהן בכלל הפשט מניין לרבות הראש שכבר הותז בשחיטה ולא היה בשעת הפשט ת"ל את הראש אלא פדר בכלל המופשטים הוא ולמאי כתבי':
דרך כבוד. לפי שבית השחיטה מלוכלך בדם הראש:
מתני' חדשים לקטורת. מי שלא זכה לקטורת מימיו ובגמ' מפרש מאי שנא חדשים וכך היו מכריזין קול בעזרה:
גמ' מפני שמעשרת. לפיכך לא היו מניחין אותו לשנות:
והא כתיב וכליל על מזבחך. בההוא קרא גופיה:
הא לא שכיחא. ומסתברא דכי כתיב עושר אדלא שכיחא דאם לא כן נמצאו הכל עשירים:
דמורי. שמורה הוראות בישראל:
אליבא דהילכתא. להורות כדת וכהלכה:
שזכה בו שחרית. איש איש שזכה בעבודה:
כי תניא ההיא בקטרת. לפי שלא שנה אדם בה:
הואיל ומשמרות מתחדשות. ומשמר שעבד שחרית אינו עובד בין הערבים:
ולמאי דסליק אדעתין. שהיו מפייסין בין הערבים נפישי להו פייסות:
כולהו מצפרא. ושם מפייסין מי יזכה לשל שחרית ומי לשל בין הערבים:
הוא מעלה לגבי המזבח. אותו איש שזכה בו להוליכו לכבש חוזר ומעלהו לאחר זמן למזבח וכשהיו מוליכין אותו מניחין אותו מחציו של כבש למטה כדי שלא יצטרך להוליכו כל הכבש והולך ועולה בכבש וכשמגיע למקום שהאיברים שם נוטלן והכי תנן במסכת שקלים (דף יג.) איברי תמיד ניתנין מחצי כבש ולמטה במזרח:
לאו אורח ארעא. למיתחזי כמאן דטריח ליה מילתא:
לא ר"א בן יעקב אית ליה דר' יהודה. דאמר לא היה פייס למחתה ונותן ראב"י פייס למחתה תחת פייס מן הכבש ולמזבח:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |