רש"ש/חולין/יג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רשב"א
מאירי
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png יג TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא אימא אין רוב עובדי כוכבים הוי מינין. משמע דר"ל דשקולין הן והוה ספק השקול. לכן מוקמינן בהמה אחזקתה שהיתה מותרת בהנאה. ולפרש"י הכי הל"ל רוב עובדי כוכבים לא הוי מינין:

תד"ה תקרובת. ומיהו אי לאו מיתורא כו' ומאי קושיא דלמא ההיא כריב"ב ומתניתין כרבנן. לכאורה מ"מ מדריב"ב נשמע דמיקרי תקרובת עבודת כוכבי' וא"כ לרבנן נמי מיהא תיאסר בהנאה דלא שמעינן דפליגי אלא לענין טומאה. אבל לענין במה נעשה תקרובת ל"מ דליפלגי:

בא"ד התם ליכא תקרובת ודאי אלא חששא בעלמא היא. תימה דהא הגמרא קאמרה א"א דליכא תקרובת. ויל"פ כוונתם דהוה כמו סככות כו' דבספ"ז דנדה ע"ש. וה"נ אף שודאי יש תחתיה תקרובת. מ"מ אין ידוע תחת איזה ענף הוא:

בא"ד והא דאמר בפ' העוה"ר כו' דחויא בעלמא הוא. ור"ל דבאמת טומאתה אינה אלא מדרבנן ואתיא אליבא דרבנן. וכ"נ מסוף דבריהם. ותימה דהא מוכח מדבריהם לעיל דלרבנן א"מ באהל אפי' מדרבנן. וכ"ה ברמב"ם בפ"ז מהל' אה"ט ה"ז. וכ"מ מהא דמוקי הש"ס בע"ז הא דאם עבר טמא כריב"ב דוקא. וזה יש לדחות דכיון דאין שם אלא חששא בעלמא לא הוי גזרי אילו לא הוי ודאה אלא מדרבנן. אך מסוגיא שלפנינו מוכח להדיא דליכא טומאת אהל כלל אפי' מדרבנן. ובהעוה"ר הלא איירי בטומאת אהל כדאיתא שם. ונ"ל דהתוס' לא הוו גרסי שם תיבת באהל וכמו שהעתיקו כאן. ובד"ח שהוסיפו בדבריהם תיבת באהל וכ"ה בהגהת הב"ח הוא שגגה במחכ"ת:

בסה"ד ור"ת תירץ בע"א. וקשה לפירושו. עי' מס' ע"ז (לב ב) תד"ה והיוצא ובמש"כ שם בס"ד:

גמרא (בסה"ע) והכא דומיא דסומא ש"מ. ונוכל לומר ג"כ ההיקש להיפך סומא דומיא דלילה מה לילה שאינה בראיה אצל אחרים אף סומא כן לאפוקי אם אחרים רואין אותו וכ"פ הטוש"ע סי' א' ס"ט:

רש"י ד"ה לכתחלה לא. שמא לא ישחט רובא. גם ביום חיישינן ואם לא בדק טרפה או נבלה כדלעיל (ט). אלא בלילה כיון דא"א לבדוק תיכף אחר שחיטה. חיישינן שמא ישכח למחר לבדוק עי' ט"ז וש"כ רסי' י"א:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף