רש"ש/חגיגה/יז/א

רש"ש חגיגה יז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא מקיש חג השבועות לחג המצות כו'. עי' ט"א דמסיק דבחג המצות ידעינן ליום א' וז' מקרא וימים שבינתים מק"ו. והקשה דהא בזבחים מבע"ל דבר הלמד מק"ו מהו שילמד בהיקש ע"ש. ואנכי תמה דהא נוכל לומר איפכא ר"ל מקודם נילף בהיקש יום הז' המפורש והדר נילף מק"ו בחה"ש גופיה ימים שבינתים. ודבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בק"ו כדאיתא שם. וכה"ג תמצא (שם מא) בתד"ה ואתא הב' ע"ש:

רש"י ד"ה אין לה יום טבוח. שמותר להקריבן ביו"ט. כצ"ל:

רש"י ד"ה פז"ר. פייס לענין פרי החג כו' ופר שמיני מפיסין עליו כו'. לכאורה אף אילו וכבשיו ושעירו היו טעונין פייס. וכ"פ בעצמו (בסוכה נה ב) במשנה (רק שדלג שם השעיר) ואולי ס"ל ז"ל הכא דגם בז' ימי החג היה להם פייס מי יקריב איל ומי השעיר ומי שני כבשים ע"ש במשנה. שוב נזכרתי שגם לשון הברייתא שם פר הבא בשמיני בתחלה מפיסין עליו כו' ע"ש. ונראה עוד דאף לפרי החג היה פייס בין כהני המשמרה עצמה דהא בכל ימי ה"ש לא היה משמש בכ"י אלא בית אב אחד והיה פייס ביניהם:

תד"ה פז"ר. ולינה לא בעי למיתני כו' משום דפשיטא ליה. ק"ל דהא תני קרבן אף דמפורש בקרא:

בא"ד דבשאר ימה"ח כו' שמתחיל ביום א' מזמור ומסיים בשני. עמש"כ בדבריהם (בסוכה מח):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף