רש"ש/חגיגה/ט/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png חגיגה TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא לאיי אפנויי מופנה כו' הכתיב לא תעשה מלאכה. פשוט דמפני כן תרוייהו מופני דבעצרת דשמיני גם כן כתיב כל מלאכת עבודה לא תעשו. ואף לפי מה שכתב הבאר אברהם דחד עצרת מיבעיא ליה לגופיה כדי לסמוך עליה לה' ולכם לדרשה דפסחים (סח ב) רק דכוונת הש"ס דליכתבו תרוייהו (ר"ל לה' ולכם) גבי חד עצרת מכל מקום באיזו עצרת שיכתבו הוה ילפינן שפיר דרשה דפסחים. ולכן מאי דמקשה הרב הנזכר מזה לדעת הסוברים דבעינן שיהא הלמד מופנה אינו כלום דודאי מסתברא דעצרת דשמיני מופנה כדי ללמוד הגז"ש:

גמ' שם חגר ביום ראשון כו' כיון דל"ח בראשון כו'. עי' ט"א באורך. ועמש"כ עליו בפסחים (עו ב):

רש"י ד"ה כולן תשלומין זל"ז. אין לך כו' למי שלא נראה כו' יום ראשון כו'. לכאורה יפלא מדוע לא פי' כפשוטו דבאיזה יום שירצה יקריב ועמש"כ לעיל (ז ב). ועוד נ"ל משום דבריש יומא קרי ר"א לשמיני דחג טפל לסוכות שהוא תשלומין להם ומשמע דאליבא דכ"ע קאמר מדקאמר שם אפילו למ"ד כו'. אבל יש לפרש דשמיני לכ"ע תשלומין לסוכות. וחיגר בז"י הסוכות לכ"ע פטור וכן כתב הטורי אבן כאן ד"ה עבר הרגל דשמיני לכ"ע תשלומין דראשון. עי' בתוד"ה תשלומין. ועמש"כ בס"ד במגילה (ה):

תד"ה נאמר. ועוד יהודה ב"ס כו' אתא ר' חנניא יהודה ב"ס כו' (כ"ה בירושלמי וכצ"ל כאן) ומה ת"ל תחוגו אותו. כצ"ל וכן בסה"ד. ונראה ביאורו דבתחילה היה רוצה יהודה ב"ס למילף דיש לו תשלומין כל שמונה מהא דכתיב שבעת ימים וצא שבת מהם כו' ודחי ליה ר' יוסי וכי מכאן כו' ור"ל וא"כ ה"ל לכתוב שמונת ימים ודלא דחי שבת הלא ידעינן ממקום אחר. וכן ר' יוחנן פריך עליו ב' פרכות (מה שפריך והתניא אף בפסח כן כו' נתקשה בזה הש"ק ע"ש. ולענ"ד דכוונתו על הא דתניא במכילתא פ' בא ספ"ז דריה"ג דריש הא דכתיב בחה"ס פ' ראה שבעת ימים תחוג דאם־אינו־ענין לחג הסוכות דכבר כתיב ביה בפ' אמור וחגותם כו' שבעת ימים תנהו ענין לחג המצות ע"ש ונכון בעז"ה) ואתא ר' חנניא ותני להא דיהודה ב"ס בלשון אחר והוא דמשבעת ימים באמת לא ילפינן מידי שכבר למדנו כו' כדפריך ר' יוסי לעיל רק מתחוגו אותו ילפינן לרבות יו"ט האחרון כנ"ל נכון בעז"ה ודלא כהגהת הב"ח ופי' הק"ע ע"ע:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף