רש"ש/מגילה/ה/א

רש"ש מגילה ה א

גמרא ע"ש זמנם והא שבת זמנם היא. נ"ל דלדעת הרלב"ח שבמגן אברהם (סי' תרפ"ח סק"י) מתפרש כפשוטו דמשמע ע"ש זמנם לכל מילי והא שבת זמנם לענין הסעודה ומשלוח מנות. ועיין טורי אבן ובמה שכתבתי עליו בקונטרס אחרון ועתה ראיתי להר"ן שכ' בר"מ וז"ל וליכא טעמא להני תרי זימני דרבי קרא אלא משום הקדמת יוהכ"נ דכפרים וק"ל לפרש"י דיוהכ"נ היינו שמתכנסים למשפט כתקנת עזרא א"כ בימי מרדכי אכתי לא הוי תקנה זו ואפי' לפירושו דהיינו שמתכנסים לקרוא בתורה הא כתב ג"כ כתקנת עזרא שתקן לקרוא בתורה בב' וה' ובאמת עיקר קה"ת בבו"ה הי' עדיין בימי משה עי' במרובה וכבר העיר המ"א בזה ע"ד הרי"ף בר"ס קל"ה שוב מצאתי בירושלמי סוף ה"א וז"ל ר' יוסטא בר"ש בעא קומי ר"מ ולא עזרא תקן שיהי' קורין בתורה בבו"ה כו' ומרדכי ואסתר מתקנים על מה שעזרא עתיד לתקן א"ל מי שסדר את המשנה סמכה למקרא וע"ש בק"ע ולמדנו מהירושלמי הזה ג"ד. א' סיוע למש"כ בס"ד בק"א ודלא כהר"ן. ב' דיום הכניסה פי' כהר"ן (והוא מהרמב"ם) וכ"כ התוס' ביבמות (יד) ודלא כפרש"י. ג' דעיקר קריאת התורה בשני וחמישי הוא מתקנת עזרא וחולק על הש"ס שלנו:

תד"ה הוה. דהא ריו"ח אתיא כוותי'. כ"נ דצ"ל ומוכח מדבריהם דלא כפרש"י דלר"א אינו אלא למצוה (עי' בנו"כ של הרי"ף) ונ"ל דאזלי לשיטתייהו לעיל (ג) ד"ה מבטלין דמוכח משם דלמצוה ודאי צבור בעינן ולא הוה רב פליג על זה ועי' בר"ן שנדחק:

גמרא רבא אמר חגיגה כ"ז חגיגה מאחרין. עפרש"י, וקשה לי: א'. דודאי לכתחילה אינו רשאי לאחר כדפסק הרמב"ם בפ"א הל' חגיגה ה"ה (והכ"מ לא הראנו מקורו ועי' חגיגה (ז ב) הי מינייהו משוית להו פושעים ובברכות (כח) כדמתרגם ר"י כו' וע"ש בתוס' וראיתי להט"א בר"ה (ד ב) ד"ה ורבנן דפשיטא ליה דכיון שלא חג ביו"ט ראשון שוב כל הימים שוין ורשאי לכתחילה להמתין עד יו"ט אחרון ע"ש ולפ"ז יהי' מיושב פרש"י). ב' מאי דאמר טפי לא פשיטא כיון דיעבור זמנה.

ולעד"נ לפרש ע"פ מה שראיתי בספר לוית חן פ' ראה דדעת רבין בפסחים (ע ב) דאם חל יו"ט אחרון בשבת חגיגה דוחה אותו דדמי לזמנו קבוע כיון דאין לו תשלומין עוד ע"ש ולזה כוון רבא הכא ומיירי כשחל בשבת כמתניתין ואמר כל זמן חגיגה מאחרין טפי דהיינו אם חל יום אחרון בשבת (דלמחר תו אין זמנה לא. ר"ל אין מאחרין אלא קריבה בשבת. ועי' בס' באר אברהם בחגיגה (ז ב)):

רש"י ד"ה באלו אמרו. מקדימין אם חלו בשבת. כ"נ דצ"ל. ועי' בר"ן וברש"י שם והתוי"ט נדחק ומש"כ בשם הרי"ף מהירושלמי ותרומת שקלים נ"פ דר"ל משום דבפרוס הפסח היו תורמין תרומה ראשונה כדתנן ברפ"ג דשקלים והוא בא' בניסן עתוי"ט שם ואם חל בשבת תורמין בע"ש דהא צריך להביא בא' בניסן מתרומה חדשה וכדכ' הר"ן ולכן מה שהוסיף התוי"ט דבא' באדר כו' אין לו ענין בכאן, וכן הקרבן נתנאל אות כ"ב לא דק ונמשך אחר התוי"ט:

רש"י ד"ה אפי' ביו"ט. ואמרי' במס' חגיגה ל"י פני ריקם בעולות וזבחים. ע"ש דאינו אלא בעולות לחודייהו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף