רש"ש/גיטין/כט/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע חתם סופר רש"ש תפארת יעקב |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
במשנה עושה שליח בב"ד כו'. לריו"ח לעיל (ה ב) סגי בשנים אם הוא חזי לאיצטרופי עמהם וכ"ה בטוש"ע סי' קמ"ב ס"ט:
גמרא אמרו ליה הא לא קא מיבעי' לן דתנן אין כו' מכלל דשליח דשליח משוי שליח. כצ"ל. או דצ"ל מכלל דמשוי שליח כדלעיל:
שם דלבתר תלתין יומין משוינן שליח ויהיב ליה ניהלה. כצ"ל:
רש"י ד"ה א"ד. ואמר ליה ר"א כו'. הסה"ד מחק מלת ליה דמשמת רבא נולד ר"א (קדושין ע"ב ב):
רש"י ד"ה אבא ב"מ. בל"ק גרסינן מי אמר ליה בל"ב גרסי' מאי קאמר לי'. כצ"ל:
רש"י ד"ה ה"ג ואמר רבה. בשעה שמסרו לשליח. שליח מאן דכר שמי' הלא משמע דמסר לידה ממש:
רש"י ד"ה אם אמרו בנשואה. שחביבה עליו כו'. ל"י מדוע סני ליה טעם דאיתא במשנה לקמן (פא) מפני שאין לבו גס בה:
תד"ה שקול. ותימה כו' דא"ל לתקוני כו'. לכאורה הכא נמי אפי' אם אמר הב לה גיטא ושקול מינה חפץ אי הוה יהיב לה גיטא ולא יהבה ליה החפץ היה השליח חייב לשלם מחיר החפץ רק דגיטא מיהא הוי גט וכש"כ כשנתנה לו אח"כ החפץ. אבל כשאמר שקול מינה חפץ והדר הב לה גיטא קפידא הוי ואם נתן לה גט מקודם אף דיהבה ליה אח"כ החפץ הגט בטל לריו"ח ועי' בר"ן ובהה"מ:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |