רש"ש/בבא מציעא/צה/א

רש"ש בבא מציעא צה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא אלא למאן דל"ל דיו מא"ל. תימה דע"כ לא שמעינן ליה אלא בכגון קרן ברה"נ דמהק"ו שפיר מצינן למילף נ"ש כמו בשן ורגל דקילי מיניה אבל הכא הרי לא מצינו בשום צד חיובא בבעלים לא בגו"א דש"ש ולא באונסים דשואל וממה תילף לחיובא ולפי' הרר"ח שבתוס' ב"ב וזבחים בהא דק"ו לשכינה י"ד יום יל"ק וכה"ג מצינו בערכין (כח) במשנה לראב"ע דיליף ק"ו מגבוה להדיוט דלא יבזבז יותר מחומש אף דלגבוה סגי בשיור כ"ש ואולי י"ל דזה דמי לס"ד דר"א מדפתי בב"ק שם דמייתי בק"ו למפץ במת טומאת ז' (והיינו בשאר כלי עץ הפשוטים כמש"כ התוס' שם) מפכין קטנים אע"ג דלא הם במת טמאים ט"ז (ר"ל דאינם נעשים אה"ט) ולא מפץ בזב (אע"ג דנעשה אה"ט דהיינו פשכ"ע) טמא ט"ז רק טומאת ערב אבל מ"מ ל"ד לשם דהתם עכ"פ איתא ט"ז בטומאת מת וחיובא בבעלים ליתא כלל ואפשר משום דפטור בבעלים חידוש הוא כמ"ש התוס' לקמן (צו) ד"ה ונשאל ע"ש ואין לך בו אלא במקום חידושו:

גמ' שם הלכך בש"ש ובשואל לחיוב אתיא בק"ו מש"ח אבל בבעלים לפטור כו' לא כו'. ק"ל דמ"מ נימא דיו דמהיכא ילפת להו פשיעה מק"ו דגנבה ואונס דיה להיות כנידון דבבעלים פטור ואף לדברי המהרש"א דלחיובא שלבב"ע בלא ק"ו מש"ח הוה ידעינן מגופייהו וא"כ מיפרך הק"ו מ"מ לרבנן דר"ט מא"ל ואולי משום דאין זו סברא דש"ח מחוייב בבעלים ובשכר יהא פטור ואין זה אלא כמו גילוי מילתא בעלמא כמו בתו לאביי בסנהדרין (עו) וכן בשואל:

גמ' שם כי כתיבא כו' אהנך חיובי דכתיבי בהו בהדיא כו'. נראה דאף למאן דיליף לעיל אבדה מק"ו דגנבה מ"מ קאי עלה נמי הואיל דהק"ו הוא מינה ובה משא"כ פשיעה דהק"ו הוא מש"ח אך ק"ק דנילף פשיעה ממש ג"כ מגנבה בק"ו כמ"ש הרש"א וליהוי כדכתיבה להדיא והדר לילף פטור בש"ח בק"ו דש"ש וי"ל משום דפשיעת מיתה ליכא למילף מגנבה דאפשר דטרח ומייתי לה ולא יפסיד כמו בהוכר הגנב לעיל (צג ב) אך בשואל דכתיב ג"כ מת קשה:

גמ' שם תנן כו' השואל הפרה ושכר בעליה עמה כו'. במשנה לא נזכר עוד הפעם בשואל גבי ושכר בעליה ונ"ל דהש"ס הוסיף זה לביאור לומר דהשואל דרישא קאי ג"כ על שכר בעליה דלא תימא דלצדדין קתני ואו שכר קאי אשוכר פרה (וע"ד שתירץ רנב"י בב"ק טז ב ברייתא דטרפה בהמה ואכלה ע"ש וכן בש"מ) וזה מוכח מסיפא דלא תני ואח"כ שאל הפרה או שכרה:

רש"י ד"ה ולא לפני פניו. לא איתקש בוי"ו יתירה. כצ"ל:

רש"י ד"ה מקרא נדרש. בסמיכת הפרשיות כו'. לולי פי' הנל"פ דר"ל וי"ו דוכי ישאל דדריש ליה נמי אש"ח דלפני פניו:

תד"ה דאפשר. וי"ל דשבויה ל"א כו'. ונ"ל דמוכרח יותר מהא דלא דחי לעיל בסברא זו דלא אפשר כו' הא דבעי למילף שבויה משבורה ומתה:

תד"ה הניחא. דקאמר הניחא למ"ד דלא מצי כו' אלא למ"ד דמצי כו' מא"ל. כצ"ל ולפ"ז צ"ל בסה"ד ואפ"ה קאמר הניחא למ"ד כו' ועמש"כ לעיל טז ב בס"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף