רש"ש/בבא מציעא/פז/ב

רש"ש בבא מציעא פז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא וכתיב התם מהחל חרמש בקמה מה התם קמה דמחייבא בחלה כו'. עפרש"י וקשה דא"כ נימא דהכא נמי אינה אלא בשעורים (ובמש"כ התד"ה אימא וא"ת כו' יש ליישב קצת) ולעד"נ לפרש קרא דמהחל חרמש בקמה דר"ל בקמת הדיוט דקודם קצירת העומר אסור לקצור מכל ה' המינין (מנחות ע) זולת ע"י קיטוף דשרי (עי' פסחים ר"ד יא) ואחר קצה"ע מיד מותר לקצור כדרכו בחרמש (עי' מנחות שם בסוף הדף ובתוס') וזהו שאמר מהחל חרמש בקמה פי' אחר קצירת העומר שאז תחל להתראות חרמש בקמת ה' המינין ולפרש"י ק"ל ג"כ דל"מ מפורש בגמרא שמצוה מה"ת לקצור העומר בחרמש דוקא אשר מפני זה יפול עליו מליצת הכתוב מהחל חרמש [אח"ז מצאתי בספרי פ' ראה סי' קל"ו ושלא תהא קצירתו "אלא בחרמש" אכן לא מצאתי להרמב"ם שהביאו]:

גמ' שם מה להצה"ש שבהן שכן יש בהן צד מזבח. לכאורה קשה כיון דקמה היא מה' מינין כדלעיל והרי בהן כוסמין וש"ש ושיפון ואין בם צד מזבח כמש"כ בס"ד בפסחים (לו ב) וי"ל דמ"מ במינן דהם חטים ושעורים יש צד מזבח וכן נ"ל ע"כ בכוונת התוס' בפסחים שם לפי' הפ"י שהבאתי שם:

גמ' שם מה להלן בפועל הכ"מ אף כאן בפועל הכ"מ. וכן לקמן במתניתין פועלין אוכלין אוכל פועל וכן בד"ט ולכאורה לפמש"כ התוס' לעיל בר"פ האומנים דפועל לא משמע אלא שכיר יום קבלן לא אכיל אבל מסתימת הפוסקים למ"כ וכן מלשון רש"י לקמן (צב) ד"ה ת"ק אית ליה דרא"י משמע דקבלן אוכל ג"כ ע"ש ונראה משום דלמ"ד אומן אין קונה בשבח כלי (עי' שו"ע סי' ס"ו ס"ב ובש"ך) דעובר בקבלן משום בל תלין כדלקמן (קיב) ודאי דאכיל ג"כ כיון דילפי מהדדי אלא אפי' למ"ד אומן קונה בשבח כלי מ"מ מודה דיש קבלן דעובר משום ב"ת כגון שליח דאגרתא כדלקמן שם ובתוס' ולענין אכילה לא שייך לחלק:

רש"י ד"ה מאל כליך. כדפרישית לה כו'. כ"נ דצ"ל:

רש"י ד"ה תינח דבר חרמש. כגון קטניות. ק"ל דבפ"א דמעשרות מ"ו תנן הקטניות משיכבור ופי' הר"ש לפי שאין קוצרין אותן אלא עוקרין ואולי דלא כל הקטניות עוקרין וכדפרש"י בחולין (קלז) ד"ה עוקר כגון עדשים וכן בב"ב (צד) עדשים מקבל עליו רובע עפרורית כו' ע"ש ותימה על הטור בסימן רכ"ט ששינה לשון הגמרא מעדשים לקטניות וגם בסמ"ע נמשך אחריו וכן בזמנינו אנו רואים שיש מהן הרבה שקוצרין כגון (גריק"ע) וכדומה ואפשר שזהו שכוונה המשנה שם ואם אינו כובר דר"ל אותן שקוצרין:

רש"י ד"ה בעלי קמה. העומדים בקומה. בב"ק (ס) דדריש ר"י מהקמה לרבות כל בעלי קומה פרש"י אף בע"ח והכא ממעטינן לקמן (פט) מדיש את החולב כו' וע"ש בתד"ה סד"א ולכן בדיוק אמר הש"ס התם בעלי קומה והכא בעלי קמה והנה שם בב"ק דרשי רבנן מה קמה בגלוי ולאפוקי טמון והכא אוכל בשומים ובצלים כדמוכח לקמן (שם) יצא המנכש בשומים כו' ע"ש והם נקראים טמון בפרק ו' דפאה מ"י הוא משום דמפקינן לה לכל בעלי קמה וכדאמרינן בב"ק שם לר"י דמחייב על נזקי טמון באש קמה ל"ל לרבות כל בעלי קומה:

תד"ה רעך. תימה דתנן בפ' כו'. כצ"ל:

תד"ה שבעך. ולא הוה דרשינן ואכלת ולא מוצץ דשתיה בכלל אכילה. משמע דמפרשי דממעטינן מוצץ מן ואכלת משום דאין זה אכילה אלא שתיה וק"ל דהא מוכח לקמן (צב ב) גבי נתפתחו חביותיו דשותין ביין וכן שם (צא ב) אוכלין ענבים ושותין יין וצ"ל דלא ממעט אלא שתיה בענבים דכיון דראוין לאכול קרינן בהו ואכלת דוקא אבל יין שתיה דידהו זהו אכילתן אולם ק"ל מכריתות (יג) דקאמר שם על חלב שיונק התינוק וכ"ת לא איתכשר ופרש"י דמשקה הבא לאוכל כאוכל דמי ומזה נ"ל דלענין ברכה נמי במוצץ פרי מברך עליה בפה"ע ולא הוה כמו שותה משקה היוצא מהן דמברך שהכל ועמ"א רסי' ר"ג ומפרש"י משמע לי דהטעם דממעטינן מוצץ הוא משום דזורק החרצנים דואכלת משמע שיאכל כל הראוי לאכול ולאפוקי גרעיני תמרה וכיוצא שאין דרך לאכלם עי' מ"א סי' ר"י סק"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף