רש"י על בראשית רבה/מט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"י על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png מט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


רש"י על בראשית רבה - פרשה מט

פיסקא: א  ב  ח  ט  י  יא  יב  יג  

א  [עריכה]

שמותן של רשעים דומים לכלי קוריים. כלי אריגה יתדות והמסכת כל זמן שאתה משתמש בהן עומדים בחוזק וכל זמן שאין אתה משתמש בהן וכו':

רב כד מטי להמן אמר ארור המן ארורים בניו לקיים מה שנאמר שם רשעים ירקב. רבי פנחס כי מטי לחרבונה אמר חרבונה זכור לטוב:

ב  [עריכה]

אוסיא. נחלות שדות וכרמים:

ח  [עריכה]

מנחם רגלאה ננס קטן הרגלים: [נראה דקאי על מה שמובא מירושלמי במ"כ בסי' ח']

זה שהוא עובר לפני התיבה א"א לו בא ועשה בא והתפלל אלא בא קרב בא ועשה תפלה של ציבור:

א"ר תנחומא למה התקינו שומע תפלה בברכת ט"ו כנגד מ"ו הזכרות שבהבו לה' בני אלים עד ה' למבול ישב לפיכך תקנוה ברכת ט"ו ששם ט"ו ה' למבול ישב לפיכך ישאל אדם צרכיו בשומע תפלה ונענה:

מהו למבול ישב. שכלה הפורענות מלבא לעולם:

רבי הונא בשם רבי אחא האף תספה. אתה מכלהו:

אתה גודר את האף. אתה מפסיק את האף והאף לא יגדרך. באף שאתה מביא בעולמך אתה מכלה את הצדיקים עם הרשעים ולא די שאתה תולה מעשיהם ולוקין בעולם הזה אלא שאתה מכלה אותם מן העולם ותולה מעשיהם של רשעים בצדיקים:

שנשתלח לגבות מבני טבריא ומבני צפורי. שהיו חייבין למלכות:

רבי סימון אמר למגל כוסחת כובין ולא שלם לה שושנה (לצדיקים) ולא שלם לה לא מספיק לה כך הקב"ה לא מצא לחייב רשעים ונוטל צדיקים לא די ברשעים עד שהשלים בצדיקים:

ט  [עריכה]

חלילה לך. אמר רבי יודן בריה הוא לך דבר חיצון חולין הוא לך חילול הוא לך מכבודך:

אמר ר' אחא חלילה חלילה שתי פעמים חילול שם שמים. חילול שם שמים יש בדבר שלא יאמרו באי עולם כך הוא אומנתו שמאבד את הדורות במכת אכזריות איבד דור אנוש ודור המבול ודור הפלגה אינו מניח אומנתו לכך כפול חלילה לך בתנחומא מפורש דבר זה:

מעשות דבר זה אין כתיב כאן אלא מעשות כדבר הזה:

לא היא ולא דכוותה. כיוצא בה:

ולא דפחיתא מינה. ולא שפחותה ממנה:

אברהם נטל עליה שכר איוב נענש. לפי שאברהם אמרה בישוב הדעת בלשון יפה נטל עליה שכר:

איוב אמרה פגה. בוסר. כמו פגי אמרה ששיניו של אדם קהות בהן שאמרה בלשון כפירה:

והקב"ה אמר והיה כצדיק כרשע. כך השיבו יתלה לרשעים בשביל הצדיקים וודאי הייתי תולה לרשעים בשביל הצדיקים אלא אינם צדיקים אלא נכלי רמאים הם כמו בנכליהם:

זקני אשמה היו. סבין דבהתא חרפה כמו מבושיו תרגומו בהתתיה:

צרף מעשיהם. אם יחסרון מעשה הצדיקים צרף מעשיהם הטובים אי אפשר שלא יהא בהם שנים ושלשה דברים טובים:

לא אתה הוא צדיקו של עולם. צרף זכותך עמהם ויעלו למנין חמישים:

בשר ודם תולין לו אנקליטים ויועצים. אומרים לו אי אפשר לעשות מפני דוכוס מפני איפרכוס:

י  [עריכה]

לא אחריש בדיו לך אני מחריש ולבדים הבאים ממך. ולא לאחרים ששתק כשאמרתי לו קח נא את בנך שהיה לו להשיב תשובה ולא השיב:

יא  [עריכה]

תמן תנינן. סדר תענית כיצד מוציאים את התיבה לרחובה של עיר ונותנים אפר מקלה על גבי התיבה ובראש כל אדם:

מ"ד זכותו של אברהם ואנכי עפר ואפר. בתלמוד ירושלמי רצה עפר רצה אפר מ"ד זכותו של יצחק אפר בלבד היו נותנים על גביהן ולא עפר וביצחק כתוב אפר ולא עפר דכתיב ועולתך ידשנה סלה:

מילתא דרב יודן פליגא אדרבי יהודה בן פזי דהוה מכריז בצבורא ואמר. בשעה שהיו מתענין ונותנין אפר מקלה בראש כל אדם והוה מכריז ואמר כל דלא מטא שלוחא דצבורא לגביה למתן קיטמא ברישיה יסב איהו גופיה קיטמא ברישיה והיינו פליגי דלמ"ד להזכיר זכותו של אברהם דכתיב ביה עפר דקסבר עפר נמי נותנין פליגי אהא דר' יודן דאמר קיטמא ולא עפרא וכו' בגמרא דתענית ירושלמי ומשני מילתא דרבי יודן בן פזי אמרה ולא פליגי אלא הא אתא לאשמועינן הוא אפר הוא עפר:

יב  [עריכה]

חזור בך למפרע. שיחסרון מחמשים חמשה ולא שיחסרון מנ' מ"ה שהחמשה אינן כדאי להגן על כולן:

פעמים שהדיין מבקש שילמוד זכות הסניגור והוא אומר הוסיפו לתוכה מים. כך כל זמן שהשכינה פותחת לו בזכותו היה הוא מוסיף ואמר אולי אולי:

יג  [עריכה]

למה עשרה כדי כניסה לכולם. עדה לכולם שעדה ראויה שתשרה שכינה ביניהם דכתיב אלהים נצב בעדת אל ויש לומר שלפיכך אמר בתחלה חמשים צדיקים כדי כניסה לכל כרך וכרך מחמשה כרכים הללו:

ד"א למה עשרה שכבר נשתייר בדור המבול ח' ולא נתלה לעולם בזכותן. נח ושלשה בניו ונשותיהם:

ובירושלים אפילו אחד הה"ד שוטטובחוצות ירושלים. וראו נאודעו ובקשו ברחובותיה אם יש איש אפילו אחד כלומר כאן בקש הקב"ה לתלות אם נמצא בם עשרה ובירושלים בקש לתלות אפילו באחד ולא נמצא:

עד כמה הוא מצוי חשבון לעיר אחת עד אחד אם נמצא אחד תולין בזכותו לכל העיר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף