רש"י על בראשית רבה/כו

רש"י על בראשית רבה כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י על בראשית רבה - פרשה כו

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  

א  [עריכה]

אשר לא הלך בעצת רשעים. רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אמר בשלש דורות בדור אנוש ובדור המבול ובדור הפלגה על דעתיה דרבי יהודה דהוא אמר בשלש דורות וכו' ובמושב לצים לא ישב זה דור הפלגה שהיו כולם לצנים:

אשר פריו יתן בעתו זה שם. שהיה משובח שבכולן פרי נאה:

ועלהו לא יבול זה חם. שאע"פ שלא היה צדיק כשם לא היה כעלה נובל שראה זרע מקוים:

וכל אשר יעשה יצליח זה יפת. שהצליח במלכות יותר מכולם דכתיב יפת אלהים ליפת (פ' נח):

ב  [עריכה]

בשוחר טוב איתא כבש הקב"ה על מעינו של נח שלא יוליד בן שיהא בן מאה שנה ויאבד עמהם לפי שאין ב"ד של מעלה עונשין אלא לבן ק' אלו היה לו בן מאה שנה באותו זמן היה מת עמהן. ובשוחר טוב ועתיד לחזור לעיקרה לימות המשיח דכתיב כי הנער בן מאה שנה ימות. ס"א ראוי לכלל עונשים ממאה שנה:

מות ירעם. מלאך המות ישברם כמו רועו עמים וגו' אלמא דיש מיתה לעתיד לבא עד כאן:

מיטוטר שלהם. מנהיג שלהם ורודה בהם בכל מיני יסורין מחיים:

(צ"ל קודם ד"ה מיטוטר):

לפי שבעולם הזה. פרעה נדון לשעתו סיסרא נדון לשעתו אבל לעתיד לבא נדונים בשוה לעולם. ומה שאמרנו מות במלאך המות שיהא ממונה עליהן על אותן שמתו כבר הוא אומר אבל החיים לא ימותו שאין מות לעתיד לבא כלל:

ג  [עריכה]

והלא יפת הוא הגדול. גדול שבאחים דכתיב ולשם יולד גם הוא וגו' והכא את אמר ששם גדול שבכולן דכתיב ויולד נח שלשה בנים את שם וגו' אלא בתחלה אתה דורש שהוא צדיק וכו' שלכך הקדימו הכתוב (גדול שבאחים) לפי שהוא גדול שבכולן ואח"כ אתה דורש טעמים אחרים הרבה על מה הקדימו הכתוב לאחים:

ושנולד מהול. שלכך נקרא מלך שלם:

ושהקב"ה מייחד שמו עליו. דכתיב ויאמר ה' לה ע"י (של) שם:

ושהיה כהן גדול. שנאמר והוא כהן לאל עליון:

ושנבנה בית המקדש בתחומו. דכתיב וישכן באהלי שם:

ד  [עריכה]

שהיו שופכין זרעם על העצים ועל האבנים. על פני האדמה דורש:

רבי שמעון בן יוחאי קרי להו בני דייניא. דייני סדום היו:

רשב"י מקלל מאן דקרי להון בני אלהייא. על שהיו בצלם ובדמות:

כל פרצה שאינה מתחלת מן הגדולים אינה פרצה. שהרי כאן גדולים שבהם התחילו בה דכתיב ויראו בני האלהים את בנות האדם לפיכך הותרו לכולן:

ר' עזריה בשם ר' לוי (א"ה כך היה הגירסא לפני רש"י ז"ל שזה המאמר אמרו ר' עזריה אבל בכל הספרים שלפנינו נאמר מאמר זה בשם רשב"י רק לקמן איתא בשם רבי עזריה מאמר אחר) כומריא גנבין אלהין מאן מומי ביה או מאן מקרב. מאחר שהן רואין שהכומרין שהיה להן לכבדן הן גונבין אותן ומבזים אותם מי יכבד אותם או מי ישבע בהם או יקריב להן קרבן כך לאחר שכתוב ויראו בני האלהים גדולים שבהן היו עושים כך ומה היה לאחרים לעשות:

לפיכך נתן להם אריכת ימים כדי לעמוד על התקופות ועל המזלות. שיהיו בקיאין בהן ויהיו מוסרים אותם לדורות הבאים אחריהם שיש מזל שגומר הלוכו לארבע מאות שנה וקיימן הקב"ה עד גמר הלוכו כדי שיהיו רואין אותו ויהיו בקיאין בו וילמדו את הדבר לדורות:

ה  [עריכה]

כדי שיטלו את שלהן ושל הדורות הבאים אחריהם. לכך הרבו ימים בלא צער ובלא יסורין שאלמלא היו מתייסרין היה מתכפר להן אבל הגדיש הקב"ה סאתן מפני שהיו עתידין לקבל פורענותן ופורענות הדורות הבאים שלקו כנגד דורות הבאים:

ס"א. לפיכך הזכיר שמו עליהם וקראם בני האלהים כדי שיעמדו על התקופות. ע"כ:

גמומסיות. כתובות סטרי מוהר (א"ה סטרי הכוונה שכר ותשלומים וכמ"ש בערוך ערך סטר הרביעי) כמו לנשים שהיה דבר זה להן בהיתר:

ו  [עריכה]

מהו לא ידון רוחי אר"י בר אלעאי אין הדורות הללו נדונים לפני לעולם. שאינן חיים ליום הדין ואינם נידונין:

בשעה שאני מחזיר רוח לנדנה. לתחית המתים אין אני מחזיר רוחן לנדניהן:

אמר ר' חייא בר אבא אין אני ממלא רוחי בהן. בשעה שאני ממלא רוחי באדם לעתיד:

לפי שבעוה"ז היא נבזקת. מפוזרת באחד מאברים וכו':

לא אוסיף לסגי לסגי. שתי פעמים כתיב לא אוסיף בפסוק אחד לומר לא אוסיף לעשות כן להרבה בני אדם לאבד עולמי בכך אלא אם כן ליחיד או לשנים:

הריני משגשן. כמו ושגשינן שיגוש רב (עיין במתנות כהונה). ס"א משגמן אלו באלו. זה עם זה יתקוטטו יחד ויהרוג איש את חבירו. ע"כ:

אין לך מתחייב באדם אלא אדם כיוצא בו. שיהו תובעים עליו דין שמים אם מזיק את האדם אא"כ הזיק אדם כיוצא בו:

אפילו כלב ואפילו זאב. תובעין עליו דין שמים אם מזיקין לאדם:

אפילו מקל ואפילו רצועה הה"ד כי את עול סבלו ואת נטה שכמו. מכלל שהקב"ה תובע דינו של אדם אפילו מן העצים שמתוך שרואה שהיה לו להקב"ה לתבוע דקיון של ישראל מיד סנחריב ומניח ותובע דין ממטה שכמו ומעול סבלו מכלל שאפילו עצים נותנים דין וחשבון:

מה האדם נותן דין וחשבון. בדין של מעלה כשהזיק אדם אף כל דבר וכו':

ס"א. אף בהמות וחיות דין זה נוהגת בהם שמתחייבים אלו באלו שדין של בהמות נתבע ע"י חיות ודין בהמה דקה על ידי חיה דקה אפילו מקל ואפילו רצועה נפרעין זה מזה:

החתת. כלומר דכית ושברת וזהו דין פרעון המטה והשבירה. ע"כ:

הריני מביא להם מיעוט שנים שקצבתי להם בעולם ואחר כך אני משגמן ביסורין. זה המבול:

ס"א. אין דנין רוחן בעצמן. כלומר אין דנין רוחן בפני עצמן בשגם הוא בשר כלומר מפני שגם הבשר חטא עם הרוח לפיכך איני דן הרוח בפני עצמו אלא שניהם כאחד אני דן לאחר שאני ממלא מיעוט שנים שקצבתי להן בעה"ז ע"כ:

מי גרם להן. לא על ידי שלא שגמתי אותן ביסורין אתמהא:

הדלת הזה מי מעמידו שגמיו. צירי הדלת:

ס"א שגמת. לשון פגם או שמא כמו אותן צירים שהדלת תסוב בהן שהן נחתכים ונפגמים ודמיונם לא שמעתי. ע"כ:

א"ר אלעזר בכל מקום שאין דין. למטה:

יש דין. למעלה:

ס"א בכל מקום וכו'. והכי משמע קרא לא ידון רוחי בשביל שלא היה דין באדם אני עושהו באדם מלמעלה. ע"כ:

רב ביבי בריה דרב אמי אמר בשיטת רבי אליעזר לא ידון רוחי הם לא עשו דין למטה רוחי עושה אותו למעלה אמר ר"מ הן לא עשו מדת הדין למטה אני אעשה מדת הדין למעלה:

ס"א לית דין ולית דיין. ומה שייטיב בעינינו נעשה. והקב"ה משיבן אית דין ואית דיין:

ז  [עריכה]

מוח קולייתו. עצם הארכובה שקורין נדוכייל. ע"כ:

מגסטי מלחמה. מלומדי מלחמה ומגסטא בלשון רומי משטיר בלע"ז:

שהיו מרבים ענקים על גבי ענקים. תכשיטין על תכשיטין כמו וענקים לגרגרותיך:

שהיו עונקין את החמה. שהיו עושין תכשיטין דמות חמה לפי שהיו משתחוים לה והם אומרים לשמים ראו מה עשינו לכבודכם הורידו לנו גשמים:

ושגרמו לעולם שיצוד. כמו והות ארעא צדייא:

כמה דתימא עוה עוה. שממה:

עוים. שהיו בקיאים בעפרות איזה מקום נטע ואיזה מקום זרע כנחש שיודע להריח עפרו איזה יפה לאכלו:

ס"א. אחראי לא ילפי מן קדמי. דורות האחרונים לא למדו מן הראשונים שנאבדו מן העולם. ע"כ. במדרש רבי תנחומא מפרש וילדו מהם אין כתיב כאן אלא וילדו להם מלמד שהיתה האשה רואה אחד מהן מתייחדת כנגדו ויולדת:

בני נבל גם בני בלי שם. נכאו מן הארץ. אלו דור המבול. רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמני אמר. מעולם אנשי השם. אנשים שנתפרשו שמותן למעלה מן הספר. אלו היה בני קין מחוייאל ומתושאל:

המה הגבורים. שנפלו מדור המבול. ס"א. ומי פי' מעשיהם. אנשי השם פירשוהו. אליפז ובלדד וצופר:

כל אורה שנאמר באליהוא. כגון יפיץ ענן אורו והרבה כמו כן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף