מתנות כהונה על בראשית רבה/כו

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה כו

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  

א  [עריכה]

זה נח. שנקרא איש שנאמר איש צדיק תמים:

בג' דורות. וכן הזכיר ג' פעמים בכתוב אנשי רשע רשעים וחטאים וליצנים וכדמפרש ואזיל ורבי נחמיה סבר שלשה אלה תוארים כולם מדברים בדור המבול וכן דרשו על אדה"ר וכן ג' תוארים איירי בנחש ועיין בילקוט תהלים:

שהגה. הבין ודקדק כד"א והגיון לבי:

ריבה הקב"ה וכו'. שאמר ומן הבהמה הטהורה תקח שבעה שבעה:

לא שהוא רוצה. בתמיה:

להקריב. להיות מקריב:

ב  [עריכה]

אין רצוני כו'. לא יצטער נח באבדם. [וכבש הקב"ה גרסינן]:

מעיינו. של ההולדה:

אינו בן מאה שנה. וקודם מתן תורה לא היה מעניש עד ק' שנה:

דא מסייע לרבי חנינא. וקרא איירי בעובדי כוכבים:

פרעה. פרע הקב"ה ממנו ומסרו ליד מלאך המות:

בשעתן וכו'. ולא כולם יחד בילקוט ישעיה גרס בשעתו. ה"ג רש"י סטטיונר"י פירש"י וערוך שליט ומנהיג ודרש מות ירעם מלאך המות יהיה רועה ומנהיג שלהם ופירש"י שידונו כולם בשוה לעולם ומלאך המות יהיה ממונה על אותם שמתו כבר אבל החיים לא ימותו שאין מיתה לעתיד כלל:

ה"ג הה"ד מות ירעם וירדו וכו'. וכ"מ באב"א ובילקוט ישעיה גרס כמו הכא:

בלה. לשון בלייה והפסד ובילקוט גרס כלה והיא היא:

ג  [עריכה]

יפת הגדול. עיין בפי' רש"י בחומש:

ושייחדו וכו'. שנאמר אלהי שם:

ושמש בכהונה גדולה. שנאמר והוא כהן לאל עליון:

ושנבנה וכו'. שנאמר וישכון באהלי שם:

ושנולד מהול. פירש"י שלכן נקרא שלם והוא ע"ד שאחז"ל כל מי שנאמר בו תמים נולד כשהוא מהול:

אתה דורש. כלומר דורש ומקדים עליו להזכירו ראשונה ורש"י פי' בתחלה תדרוש ותאמר הטעם שלכך הקדימו לפי שהיה צדיק וחשוב על כלם ואח"כ אתה דורש טעמים אחרים. [אותבן ע"ל פכ"ג]:

ד  [עריכה]

על העצים וכו'. פירש"י דדייק מדכתיב על האדמה:

[ה"ג רש"י ילדה אשתו]:

חמתיה. ראה אותו:

מנא לך הא. שנקבה היא ברכה:

הבבלי. רבי חייא רבה מבבל היה:

שמחך. כלומר כלום בירך אותך לסימן טוב בלידת הולד ע"ד שאחז"ל בית תינוק ואשה אע"פ שאין ניחוש יש סימן:

צורך ליין כו'. כלומר מ"מ טוב ממנה היה בן זכר:

לא יהיה וכו'. יהי רצון שלא תצטרך לחזור אלי ונותן הודאה להש"י על שפטרה מביתו משא"כ לבן זכר:

אסיב ברתיה. השיא את בתו לאיש:

צלי עלי. התפלל עלי וברכני נא אבי. [ה"ג ילדה בן זכר כו' עד צלי עלי]:

לא ישלה כו'. לא יפסוק ויסור אוי אוי מפיך. [ועי' ערוך ערך של החמישית]:

תרתיהון צלוונן. שניהם תפלות הן עליך:

מן גו וכו'. מתוך שאת תהיה שלום וטובה בביתך לא יהיה לך חזרה לכאן. ומתוך שיהיה בנך קיים בשלום וטובה לא תסור מלת אוי מפיך שבכל עת תאמר אוי שעדיין לא אכל בני אוי שעדיין לא שתה אוי שעדיין לא הלך לבית הכנסת:

ה  [עריכה]

בני דייניא. בני האלהים פירושו בני הדיינים כד"א עד האלהים יבוא דבר שניהם:

אינה פרצה. פירושו שמתוך שהגדולים פורצים הגדר כולם עושים אחריהם ככה ומביא משל בהכומרים שהם כהני עבודת כוכבים גונבים עבודת כוכבים ומראים שאין בה ממש מי ישבע שוב בה או מי יקריב אליה קרבן:

ה"ג בילקוט ובלא יסורים. כל כך למה א"ר חנא כו' לעמוד על התקופות כו'. פירש רש"י מתוך שהאריכו ימים עמדו על גמר מהלך המזלות שאין מהלכן שוה יגידו לבניהם אחריהם:

כדי שיטלו כו'. שמתוך אריכות ימיהם נתמלאו סאתם ויקבלו פורענותיהן ויקחו מוסר הדורות הבאים אחריהם:

גמומסיות. [פירש הערוך] כתובה בלשון יון וכדי שיהיה פנים של היתר לדבר עשו זאת:

אנדרלמוסיא. [פי' הערוך] דבר כבד מאד. [ומהומה רבה וע"ל פל"ב:

כל אותו הלילה. שנתארחו אצלו המלאכים]:

ה"ג מי לך פה ללמוד כו'. וקרי ביה פה הפ"א פתוח בפתח קטן. [ועי' בפירש"י בפ' וירא ובילקוט פרשה זו הגירסא יותר נכונה]:

ו  [עריכה]

איני נותן רוחי וכו'. כלומר שלא יחיו לעתיד לבא:

נידונית לפני. שלא יחיו לעתיד לבא:

ולא ידונו. ודרש לא ידון רוחי לא דין ולא רוח שאין עומדין בדין ואין להם רוח להחיות עם הצדיקים. [ועי' בפרק חלק בבלי ובירושלמי]:

נדנה. הגוף הוא נרתק ותיק אל הנשמה כמו לברק השנון:

נבזקת. [פירש"י והערוך] נפזרת שתהא קשורה בכל איברי הגוף משא"כ עתה שהיא קשורה באבר אחד ודייק בקרבכם בקרב כל הגוף ואולי דרש לא ידון לא יותן בחילוף ד' בתי"ו או לשון נדן וכדלעיל שלא ימלא נדן שהוא הגוף מן הרוח:

הדין הזה. המבול על כל העולם כולו:

לא אוסיף. כתיב ב' פעמים:

ליסגי כו'. לא סגי ולא יסגי. כלומר כן לא היה מלפני זה וכן לא יוסיף אח"כ:

ליסגי. קצור לשון כמו לא סגי או לא יסגה. ומצאתי בפירש"י לא אוסיף עוד לעשות כן להרבה בני אדם לאבד עולמי בכך אלא א"כ ליחיד או לשנים:

שתהא רוחי דנה בהם. כלומר אני אמרתי רוחי יהא דן אותם ונוהג בו שיהיו קיימים כראי מוצק בלי יסורים וצרה. [כך משמע בתנחומא וכן לקמן סברת ר' איבו וע"ש]:

משגמן. [פירש"י וערוך] לשון קישור וחיבור ולשון בשגם בשר קדריש לשון נוטריקון:

משגמן ביסורין. ויש גורסין משגשן והוא לשון מהומה ויהומם ת"א וישגשון:

[והם לא בקשו גרסינן]. משגמן אלו באלו. מקשרם זה בזה ויתקוטטו זה עם זה באופן שיתחייבו זה עם זה ויאבדו כולם וכדלקמן:

אין לך כו'. פירש"י אין תובעין דין שמים עליו אלא אם פגע באדם כיוצא בו שלא כדין ויתחייב עליו ולכן אמר שישגמן ויסכסכם זה עם זה באופן שיתחייבו זה מזה וזה מזה:

אפילו זאב וכלב. אם פגעו באדם שלא כדין שמים סופן ליתן חשבון:

[ביום הדין גרסינן וה"ג בילקוט ובמדרש קהלת בפסוק את כל זה ראיתי]:

ה"ג איני דן רוחן. וכן משמע בילקוט ומצאתי בפירש"י איני דן הרוח לבד שבשר ודם הן וגם הבשר חטא לפיכך הריני משגמן ביסורין ולא ידון רוחי פירושו רוחי שנתתי בהם איני דן אותו לבד ועי"ל איני דן אותם לפי הרוח שנתתי בם כי הם בשר ודם ולכן אלך עמהם במדת הרחמים ואמלא להם מדת ימיהם אולי ישובו ואף אח"כ אשגמן ביסורין ואם ישובו הריני מקבל אותם:

א"ר איבו כו'. דרש לא ידון כדדרש לעיל אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהם כדלעיל:

שגמיו. [פירש רש"י והערוך] צירי הדלת וצירי הדלת המה משוברים ומחותכים וסובבים על צירם תמיד ואף על פי כן הם מעמידין הדלת כך שברון היסורים מעמידין האדם:

בכל מקום שאין דין. ופירושו אם אין דין במשפט נעשה למטה נעשה דין שמים למעלה. [וכ"ה בפ' שופטים]:

בשיטת ר"א. קם ליה בשיטתו ודרש כמוהו בשם ר"מ וכדמפרש והולך ולא ידון פירושו כמו לא ידין כלומר בשביל שלא עשו דין אתן רוחי בהם לדון אותם כמ"ש בפירש"י:

אף אני איני עושה עמהם כו'. כלומר הם עשו שלא כשורה אף אני אעשה עמהם שלא כשורה וה"ג בילקוט איוב בהדיא וי"ל שלא כשורת הדין ומנהג של הקב"ה שנוהג חסדו ומדת טובו עם הכל לאלו איני עושה כן ולא ידון פי' לא אנהיג בדין ושורה ורש"י ז"ל גרס לא עשו מדת דין למטה אני עושה דין למעלה וכן הוא בילקוט פרשה זו ופירושו אני עושה דין גמור בלי רחמים והיא היא רק שלא ידון פירושו לפי זה בשביל שלא עשו דין:

בלא חכמת התורה. בשביל שלא עסקו בחכמת התורה:

הכי גרסינן עוד איני דן. כלומר שלא ידון ויכבוש מדת הדין לפני מדת הרחמים אלא יקוב הדין את ההר:

ר' אומר. פי' הכתוב כך הוא ויאמר דור המבול כלפי מעלה לא ידון וכדמפרש ואזיל לית דין וכו':

אבל אית דין וכו'. סיפיה דקרא כי אתה עמל וכעס תביט וכו'. [וכ"פ שם המפרשים התרגום ורש"י וראב"ע]:

ז  [עריכה]

מוח קוליתא. המוח שבעצם הירך החלול:

מגיסטי. [פירש"י וערוך]. מלומדי מלחמה ולסטים מזויינים. [ופירוש מנטרומי בקשתי ולא מצאתי]:

עונקים. [פירש"י בפי' החומש]. מעמידין זוהר חמה ואמרו אין אנו חפצים בזוהרך אלא תן לנו מטר ואז נתקדרו השמים בעבים וחשך ולא אור:

ומצאתי בפירש"י שהיו עושים תכשיטין דמות חמה והיו משתחוים להם ואומרים לשמים ראו מה עשינו לכבודכם לפיכך הורידו לנו גשמים:

שצדו. החריבו העולם בזמנם וגרמו שיחריב לעתיד במבול:

עוה. שממה:

בקיאים וכו'. בקיאים היו בגידי הארץ איזה ארץ מגדלת פרי זו ואיזו פרי זו:

צווחין כו'. קורין לנחש איווי:

אחראי כו'. האחרונים לא לקחו מוסר מן הקדמונים ודור הפלגה לא לקחו מוסר מדור המבול:

כיוצא בו. פירש"י בשם תנחומא דדייק מדכתיב וילדו להן ולא כתיב מהן:

בני נבל כו'. היו דור המבול:

שהשימו. לשון שממה וכן שם לשון שממה:

מה לי ללמך כו'. עי' לעיל פרשה כ"ג:

אליהוא. בן ברכאל הבוזי:

בירידת גשמים. כד"א יפיץ ענן אורי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף