רש"י/תהילים/עד

רש"י ‏ תהילים עד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

יעשן אפך. כל הכועס נחיריו מוציאין עשן:

ב

קנית קדם. לפני בריית עולם שנאמר (לקמן צ') מעון אתה היית לנו בטרם הרים יולדו:

זה שכנת בו. תקון לשון הוא כמו (ישעיה מב) זו חטאנו לו והוא כמו אשר שכנת בו:

ג

הרימה פעמיך למשואות נצח. הגבה פעימות ובהלות שלך שיהו לאויביך למשואות נצח על כל אשר הרע האויב בבית המקדש, כן חברו מנחם עם ותפעם רוחו:

למשואות. לשון חורבן כמו שאיה (שם ו'), תשאה שממה (סא"א):

ד

מועדך. הוא בית המקדש אשר נאמר בו ונועדתי לך שם:

שמו אותותם. כשגברה ידם להחריבו אז שמו להם את אותות קסמיהם שהם אותות אמת ומה הם הקסמים קלקל בחצים שאל בתרפים:

ה

יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות. יודע האויב כשהיה מכה בשערי פתחי המקדש שהוא כמביא מכותיו למעלה ברקיע ומנין היה יודע שהרי היה רואה שהיה העץ מסבך ואוחז את הקרדומות ובולען כמו שאמרו רבותינו כולהו בלעתינהו חד תרעא דירושלים:

בסבך עץ קרדומות. לשון נאחז בסבך (בראשית כב יג), העץ סובך אותם והם נסבכין בו:

ו

ועתה. אע"פ שהיה רואה שלפני הקב"ה קשה לא נמנע מלהלום כל פתחיה וכל שעריה יחד:

בכשיל וכילפות. כלי משחית של נגרים הם ובקרדומות באו לה תרגום יונתן בכשיליא, כילפות לשון ערבי הוא כך פירש דונש והוא מכלי הנגרים:

יהלומון. האויבים:

ח

אמרו בלבם נינם יחד. נינם מושליהם וכן (לעיל ע"ב) ינון שמו, ואחריתו יהיה מנון (משלי כט כא) כל מושליהם מחשבה א' להם הראשונים כאחרונים להזדווג לפטרונם של ישראל תחלה ואח"כ יזדווגו להם ותדע שהרי שרפו כל מועדי אל שהיו בארץ כל בתי וועד שלו, פלשתים החריבו שילה נבכדנאצר החריב בית ראשון ואחרים החריבו בית שני:

ט

אותותינו. שהבטחתנו ביד נביאך אין אנו רואים אותם בימים רבים שאנו בגולה נתנבא אסף על ימי הגלות:

עד מה. עד מתי נהיה בצרה זו:

יא

מקרב חיקך כלה. השליכה והוצא אותה מתוך חיקך והלחם באויביך, כלה לשון גרש כמו (שמות יא א) כלה גרש יגרש:

יב

ואלהים מלכי מקדם. והרי אתה תשועתנו מקדם:

יג

ראשי תנינים. הם מצרים שנקראו תנינים שנאמר (יחזקאל כט) התנים הגדול וגו':

יד

ראשי לויתן. פרעה נקרא כן שנאמר (ישעיה כז) יפקוד ה' בחרבו הקשה על לויתן וגו':

תתננו מאכל לעם לציים. נתת ממונו לעם ישראל לאוכלו לציים לכתות וצבאות שהוצאת:

ציים. סיעות כמו (במדבר כד) וצים מיד כתים כתרגומו וסיען:

טו

אתה בקעת. לישראל מן הצור מעיינות:

אתה הובשת. ירדן שהוא נהר איתן:

טז

לך יום. גאולתם של ישראל:

אף לך לילה. ועמך היו בצרות הלילה:

אתה הכינות מאור ושמש. אתה הכינות להם מאור התורה:

יז

אתה הצבת. להם כל גבולות ארצם בכל טוב:

קיץ וחרף אתה יצרתם. הרי זה דוגמת (ירמיה ה כד) שבועות חוקות קציר ישמור לנו, לא שנית לנו סדר השנים:

יח

זכר זאת אויב וגו'. ואחרי שכל תשועתנו בך זכור זאת אשר האויב חרף אותך בהשמידו אותנו:

יט

אל תתן לחית. לגדודי האומות כמו (שמואל ב, כג יא) ויאספו פלשתים לחיה:

נפש תורך. תור שלך וי"ת לשון תורים ובני יונה התור הזה משמת הזכר בן זוגה אינה מזדווגת לאחר אף ישראל לא החליפוך באל אחר אע"פ שרחקת מהם והיו כאלמנה:

חית ענייך. נפש ענייך:

כ

הבט לברית. אשר כרת את אבותינו:

נאות חמס. נוה חמס לשון מדור:

כא

אל ישוב דך נכלם. אל ישוב דך מלפניך בתפילתו נכלם:

כב

חרפתך. גדופיך כמו זאת אויב חרף:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף