רד"ק/תהילים/עד

רד"ק ‏ תהילים עד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

משכיל. זה המזמור ידבר על הגלות. ואמר למה אלהים זנחת לנצח. הרחקת אותנו לעולם:

יעשן אפך. כי בהתקצף אדם יתחמם ויצא עשן מנחיריו ואמר כן על הבורא יתברך דרך משל:

ב

זכור. כמו שקניתם אז ממצרים כן תקנה אותם מבבל עוד וטעם קניצת שהיו עובדים למצרים כאלו מכורים היו בידם: שבט נחלתך. זכר כל השבטים כאחד לפי שהיו מיוחדים במצרים בין עם אחד והם היו שם נחלת ה' קרואים בשמו, או אמר נחלתך באשר קנה אותם מבית עבדים נקראו נחלתו:

הר ציון זה שכנת בו. אמר קנית אותם וגאלתם ממצרים עד שהבאת ם אל הר ציון ששכנת בו. ובאומרו הר ציון זה בעבור כי הוא ידוע או בעבור כי בציון נאמר זה המזמור:

ג

הרימה פעמיך. כמשמעו רגליך והוא על רך קומה ה' ויפוצו אויביך:

למשאות נצח. שם במקום מקור כמו להשאות:

כל הרע אויב בקדש. פירושו כמו הפוך הרע כל אויב ופירוש הפסוק הרימה פעמיך להשאות נצח כל אויב שהרע בקדש רוצה לומר בבית המקדש:

ד

מועדיך. בית המקדש הנקרא מועד לפי שנועדים שם ישראל לרגלים: ואמר שאגו. כמו שאמר קול נתנו בבית ה' כיום מועד:

שמו אותותם אותות. נבוכדנצר שם אותות להחריב בית המקדש כמו שאמר שאל בתרפים:

ה

יודע. כשנבנה בית המקדש מי שהיה מביא קרדומו בסבך עץ לכרות אותו לצורך הבנין היה נודע כאלו היה מביא אותו למעלה בשמים לפני כסא הכבוד כל כך היו שמחים ומתפארים בבנין:

בסבך. כמו נאחז בסבך והוא משקל אחר כי זאת הבי"ת נקראת בקמץ חטף:

ו

ועתה. יחד. כל הפתחים והצורים שהיו עשויים בזהב כולם יחד ויהלמון אותה בכשיל ובכלפות וכינוי פתוחיה על המלאכה כלומר מלאכת הבית שהיו פתוחיה הלמו אותם האויבים:

כשיל. הוא קרדום:

וכילפות. הוא כלי מעץ כמו הקרדום:

ח

נינם יחד. נינה אותה רוצה לומר נהרגם כמו חרב היונה כי יש בלשון הזה אונאת ממון ובגוף וכמו והאכלתי את מוניך:

כל מועדי אל. זהו בית המקדש:

ט

אותותינו. אותות הגאולה לא ראינו עדיין וארך זמן רב גלותנו:

אין עוד נביא. משמתו חגי זכריה מלאכי לא היה לנו עוד נביא להגיד העתידות ומתי תהיה הגאולה או פירוש אין עוד נביא אין עדיין כלומר הנביא שעתיד להגלות לנו סמוך לגאולה והוא אליה הנביא לא בא עדיין:

ואתנו יודע עד מה. תהיה הגאולה ומה פירושו מתי:

יא

למה תשיב. כמו השיב אחור ימינו אויב:

ידך. היא השמאלית:

מקרב חיקך כלה. כלה האויב מקרב חיקיך והוא בית המקדש שהוא מקום סתרך כמו החק לאדם: או פירושו כלה ימינך מקרב חיקך ונקום נקמתך כי מי שישים ידו בחיקו לא יעשה פעולה כדרך העצל שיתן ידו בחיקו: וטעם כלה. שלא תשיבנה עוד אל חיקיך עד עשותה משפט ברשעים והכל דרך משל:

יב

ואלהים. איך הוא זה שתניחנו בגלות מקדם הוא מלכי ופועל לי ישועות בקרב הארץ ועתה הוא כאילו אינו מלכי שבעלונו אלהים זולתו, וטעם שאמר בקרב הארץ כלומר אף על פי שאתה עליון אתה משגיח בתחתונים ועושה בהם כרצונך: וטעם בקרב. אפילו בתוך ארץ האויבים הכופרים ואין כח להם להנצל מידו אפילו בתוך ארצם:

יג

פוררת. לשון שבר ורצוץ אמר מקדם עשית לנו כל הישועות האלה בעבורינו שברת בעוזך ים ועברנו בתוכו ושברת ראשי אויבינו במים דימה מצרים לתנינים:

יד

ראשי לויתן. הוא פרעה כי לויתן פירושו התנין הגדול כמו על לויתן נחש בריח: ואמר ראשי. על שלישיו ועל גבוריו:

תתננו מאכל לעם לציים. זהו ביזת הים שבזזו ישראל שהיו עם ההולכים לציים:

ציים. פירושו מדברות כי בצאתם ממצרים כל מסעיהם במדברות היו:

טו

אתה בקעת. להם הצור היבש עד שיצא ממנו מים:

מעין ונחל. על שם סופו אמר מעיין כי המעיינים לא יבקעו אלא הצור יבקע ויהיה מעיין:

אתה הובשת נהרות איתן. דבר והפכו כי הצור החלמיש הפכת למעיין ומרוב המים הפכת ליבשה ועל הירדן אמר נהרות איתן שהיה בחזקתו מלא על כל גדותיו ועברו ישראל בתוכו ביבשה: ואמר נהרות. והוא אחד מפני נהרות אחרים אשר נשפכים בו:

ואיתן. שם לא תואר לפיכך נסמך נהרות אליו:

טז

לך. לפי שזכר ההפכים שעשה לישועת ישראל לעשות היבש לח והלח יבש זכר גם כן ההפכים שעושה בעולם בבריאתו טבע כנגד טבע כי בכל יום ויום הוא הופך הטבעים לרצונו כצורך עבדיו להראות כי הכל בידו וכלם בראם כן לצורך הברואים כי הלילה מנוחת בני אדם וטרף החיות לפיכך אמר אף כי אפילו הלילה שלא יראה שיש בו תועלת גדולה ולך היא כי אתה כוננת בו להיות חשך חצי הזמן לתועלת הברואים:

יז

קיץ וחורף. גם כן דבר והפכו ובכלל חורף וקיץ כלל קור וחום וכל אחד מהם הוא צורך הברואים וזכר התנועה התמידית יום ולילה וזכר התנועה התמידית קיץ וחורף, וכן כל גבולות ארץ שהם שבעה נופות וכל נוף הפך האחר ואוירו משונה מחבירו והכל לצורך הברואים:

ומאור ושמש. פירושו מאור אור הלבנה והככבים בלילה אחד ואור השמש ביום וכל זה הכינות לצורך הברואים כי אור השמש גלויה תועלתו באורו ובחומו ואור הירח והככבים צורך הולכי מדברות ויורדי הים ובהם לצורך הצמחים ויש לירח גם כן בכח המים וכל כוכב וכוכב יש לו כח בצמחים או באבנים ובמתכות:

יח

זכר. אתה שעשית כל זה זכור כי האויב מכחש בך בכל זה ומנאץ שמך וזכור זאת לו והשפילו והוציאנו מידו ואל תתננו לעולם בידו:

יט

אל תתן לחית. הנסמך חסר כאילו אמר לחית האביונים, נפש ישראל שהוא התור שלך כי נמשלו ישראל ליונה ותור לפי שהם חלושי הכח ונטרפים ואינם טורפים. וחית. פירושו עדת וכן חית ענייך עדת ענייך:

כ

לברית. בפת"ח הלמ"ד להורות על הידיעה, כלומר הברית שכרת לאבותינו:

מחשכי ארץ. הם מקומות הגלות שהם לישראל חשך ואפילה והם מושבות חמס שבבליים חומסים אותם. ואמר מלאו. לפי שכל מקומות הגלות הם נאות חמס:

כא

אל ישוב. זה העני המתפלל לפניך נכלם שלא תשמע תפלתו, והעני הוא ישראל בגלות:

עני ואביון יהללו שמך. ראה שהם מהללים שמך בגלותם. או פירושו כאשר לא ישוב נכלם מלפניך יהלל שמך:

כב

קומה. אם לא תעשה בעבורינו עשה בעבורך כי ריבנו ריבך הוא, כי האויב יחרף אותך ואומר כי אין בך יכולת להוציאנו מהם:

כג

אל תשכח. קולם ושאונם שנותנים עליך תמ יד הוא עולה לפניך אל תשכחנו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.