רש"י/שבת/קמג/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
התם כיון דמסרח. מעייא אי מצנע ליה עד אורתא:
מאתמול דעתיה עליה. לשונרא ובין השמשות נמי מוכן לבהמה הוה:
אוד. פורגו"ן דסתם עצים להסקה ניתנו ולא לטלטול כלי:
ואוד שנשבר. ביו"ט:
בשברי כלים. שנשברו היום דהוו להו נולד:
ש"מ. דכרבי יהודה סבירא ליה דאית ליה מוקצה:
מתני' מעבירין. בידים מעל השלחן:
עצמות. קשין שאינן ראויין לכלב:
וקליפין. של אגוזים דלית להו לב"ש מוקצה:
וב"ה אומרים מסלק את הטבלא. שיש תורת כלי עליה אבל לא יטלטל הקליפין בידים כרבי יהודה:
מעבירין מעל השלחן. סתמא היא:
פירורין פחות מכזית. וכ"ש כזית כדמפרש טעמא שהם מאכל בהמה:
ושער של אפונין. שרביטין של קטנית שהקטנית גדל בהם:
אפונין. ייש"ש:
עור בית אחיזה. [בית אחיזה] של עור שיאחזנו בו:
מקנחין בו. טבלא:
אין מקנחין בו. שכשאוחזו נסחט בין אצבעותיו:
ניטל בשבת. כשהוא נגוב:
ואינו מקבל טומאה. דאינו לא כלי עץ ולא בגד ולא שק ולא מתכת:
גמ' אנו אין לנו. אין אנו סומכין על משנתינו כמות שהיא שנויה אלא מוחלפת שיטתה וב"ש כרבי יהודה כו':
אסור לאבדן ביד. מדקתני מעבירין בידים ולא זריק להו:
דלית ליה מוקצה. דאי ר' יהודה מאתמול לאו לבהמה קיימי שהרי האוכל היה עמהן והיום לוקח מהם:
שאין מתכוין. שאין מתכוין לסחוט:
גרעינין. של תמרים והם לבהמה:
ארמייתא. תמרים רעים הם ומאכילין התמרים עצמן לבהמה הלכך אגב אימייהו לבהמה נמי קיימי:
פרסייתא. תמרים טובים הם ואין מאכילין אותן לבהמה:
כל צרכו. משתמש בו ואין כאן משום בזיון וממחהו בתבשיל:
לקנא דמיא. ספל של מים:
גרף של ריעי. צוברן לפניו כשאוכל התמרים עד שנמאסות בעיניו ונוטלן אותן מפניו כגרף של ריעי ונותנן לבהמה:
זריק להו בלישני'. אל עבר השלחן:
אחורי המטה. שהוא מיסב עליה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |