רש"י/שבת/קלד/א

רש"י שבת קלד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חספניתא. פניו מתבקעות ואני אומר שהוא מין שחין שקורין אינייר"א והוא (בגרב) ובחרס שכתוב בתורה (דברים כח) וחספניתא תרגום של חרס:

במיא דסילקא. מרק תרדין:

חזי לחולה. שאין בו סכנה:

יבטלו. דהאי נמי חולה הוא:

אבל לכולי עלמא שרי. ר"מ וסתם מתני' ר"מ ואמאי תנן נותן זה בעצמו וזה בעצמו:

התם. גבי שאר חולים:

לא בעו ליכא. לטרפו ולערבו יפה יפה:

ולא לילך. לא יערבנו כל כך:

ומתרץ היינו דקתני נותן זה בעצמו וזה בעצמו. שמערב ואינו לוכך:

אין מסננין את החרדל. בי"ט:

במסננת שלו. טעמא מפרש לקמיה דמיחזי כבורר שמשליך הסובין שלו:

ואין ממתקין אותו בגחלת. כדרך שרגילין לכבות לתוכו את הגחלת או אבן ניסוקת:

נותנין ביצה במסננת של חרדל. ומסננה בתוכו לייפות מראיתו:

לא מיחזי כבורר. שכולה יוצאה דרך המסננת ואין משתייר שם פסולת:

בגחלת של עץ. אסור דשייך בה כיבוי לפי שעושה פחם גחלת של מתכת לא שייך בה כיבוי דאינו נעשה פחם:

ומ"ש מבישרא אגומרי. שצולין בי"ט ואע"ג דמכבה:

לא אפשר. לצלות מאתמול דביומא שביחא טפי אבל חרדל אפשר מאתמול:

לגבן. גבינה:

מאי שנא מלישה. שלשין פת ביום טוב והאי נמי ללישה דמיא:

לא אפשר. דפת חמה מעליא טפי הכא אפשר מאתמול:

אימא אף גבינתא בת יומא מעליא. וכ"ש דאתמול:

לפניה לסטריה לעילאי. לאימרא שבשפת פיה יהפוך ויקפל למעלה שלא תהא סמוכה לבשרו מפני שראש מקום חתך הבגד שם הוא ויוצאין ממנו גרדין שקורין פיינד"ץ (ציציות) ודלמא מדביקא גרדתא מיניה במכה וכשבא להפשיט החלוק מעל המילה ישמוט ויקרע את ראש הגיד ומשוי ליה כרות שפכה:

אימיה דאביי. אומנתו:

עבדא. לתינוקות הבאים לידה לתקן מילתן:

כיסתתא לפלגא. דמילה כיס היתה עושה של בגד לפנים בתוך החלוק ותופרתו מתוכו בתוך החלוק ומגיע למטה עד חצי החלוק כדי לחוץ בין האימרא ובין המילה:

לייתי בליתא. מעט שחק של בגד שיהא בו אימרא לפי שהאימרא מהדקה יפה בבשר שלא ישמט החלוק מן הגיד:

וליפכיה לשפתיה לתתאי. לתחתית ראש הגיד יתן השפה וראש השני החלק יהא למעלה:

ולעפיה לעילאי. אותו ראש העליון החלוק יקפל ויקפול כלפי חוץ מפני הגרדין שלא ידבקו במכה:

דלא ידיע ביה מפקתיה. שאין ניכר בו נקב בית הרעי ששם הוצאת זבלו:

לישייפיה מישחא. שהשמן מצהיל הבשר:

ולוקמיה להדי יומא. נגד השמש:

והיכא דזיג. שצלול כזכוכית בידוע שהחלל כנגדו:

בשערתא. בראש השעורה שהוא חדוד:

דזריף. מנפחו אינפליי"ר בלע"ז:

דלא מייץ. שלא יכול לינק:

מיקר הוא דקר פומיה. נצטננו שפתיו ואין בו כח למוץ בהן:

לייתו כסא דגומרי. תשטח גחלים על דף או על כלי:

ולוקמה להדי פומיה. ויעמיד אצל פיו:

דחיים פומיה. שיתחמם פיו:

ומייץ. וינק:

דלא מינשתא. שאין נשימה ניכרת בו שאין דופק כנגד לבו כדרך כל אדם:

לינפפיה בניפוותא. יניפו עליו בנפה שקורין וא"ן:

דלא מעוי. אין רוחו נכנס ויוצא יפה אליינ"א בלע"ז:

סילתא דאימיה. שיליא שנולדה עמו:

ולישרקיה עליה. יחליקנה על בשרו כמו אישתרוקי אישתריקו (ע"ג ד' מ:) אשאולדי"ר:

דקטין. שהוא דק:

מקוטנא לאולמא. השליא ראשה א' קצר וראשה אחד רחב יחליקוה עליו מראש הקצר יתחילו וימשוכו לצד הרחב כלומר כן ירחיב זה ויתעבה:

ואי אלים. ולא מחמת בריאות אלא נפוח לישרקיה עליה מאולמא לקוטנא:

דסומק. כל בשרו אדום:

לא איבלע ביה דמיה. בבשרו דעכשיו כל דמו מצוי בין עור לבשר וכשמוהלין אותו יוצא כל דמו:

ליתרחו ליה. ימתינו מלמולו:

לא נפל ביה דמא. לא בא בו דם ומתוך כך חלש הוא ואין בו כח וממהר לחלוש ולמות:

לכרכי הים. ה"ג ראיתיו שהיה ירוק הצצתי בו ולא היה בו דם ברית תרתי לגריעותא חדא דאי מהיל ליה לא נפק מיניה דמא והטפת דם ברית מצוה כדכתיב (זכריה ט יא) גם את בדם בריתך ועוד דמסוכן הוא ומשום חולשא שלא נוצר בו עדיין דם:

מתני'

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף