רש"י/שבת/קיז/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א קרן אורה רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אלא אמר רב אשי כו'. בין רבנן ובין בן בתירא כר' אליעזר סבירא להו דבעי ג' מחיצות וב' לחיים בעלמא והכא לגבי ספר אמרי רבנן מודה ר' אליעזר בלחי אחד ובן בתירא אמר דמודה ר' אליעזר אף בלא לחי:
בחד לחי סגי ליה. מילתא דרבנן קא מפרשי:
מתני' נפלה דליקה בלילי שבת. קודם אכילה:
שחרית. קודם סעודה:
לעולם הוא מציל. הואיל ויומא בר הכי הוא ובהיתרא טרח דהא בני טלטול נינהו ולחצר המעורבת ואפי' טובא הוה שרי ליה אי לאו משום גזירה וכדמפרש בגמרא:
גמ' מכדי בהיתרא קטרח. חזו לטלטול ולחצר המעורבת:
ואי שרית ליה. לאתחולי בהצלה כולי האי מתוך שהוא בהול מינשי ליה שבת ואתי נמי לכבויי:
ויקלוט. קילוח הנופל מן האויר:
ויצרף. סמוך לגג כעין שאיבה אלא שאינו ראוי לשאוב שהגג חלק והיין אינו בגומא מצרף כלי לגג שיזוב מן הגג לכלי והוא אוחז הכלי בידו:
התם מאי גזירה איכא. כיון דמידי דהתירא הוא אמאי לא יקלוט ויצרף:
שמא יביא כלי כו'. מתוך שהוא מחזר על כלים הרבה ישכח ויביא:
ולא יקלוט ואח"כ יזמין. אורחים דבשעת קליטה לא מיבעיא ליה:
אין מערימין בכך. לזמן אורחים שאינן צריכין לאכול ויותירו:
שנפלו לבור. בי"ט ואין שניהם ראוים לשחיטה ביום אחד:
ואינו שוחטו. שמוצא לו עלילה שמא חברו שמן ממנו:
עד כאן לא קאמר ר' אליעזר. דאין מערימין:
הציל פת נקיה. לשלש סעודות:
לא יציל פת הדראה. פת קיבר שניטל הדרה לפי שאין ערמה כשרה לומר פת הדראה נוחה לי:
אבל לא משבת ליום הכפורים. כגון אם חל יוה"כ באחד בשבת דהא לא אכיל עד לאורתא ולאורתא ליטרח ולייתי:
ואין צריך לומר משבת לי"ט. דיכול להכין בו ביום:
מרדה. כלי שרודין בו הפת ומפרידין אותו מכותל התנור שנדבק בה לא ירדה אותו במרדה שהוא דרך חול:
ישכים אדם. בע"ש לטרוח ולזמן הוצאת שבת:
והכינו את אשר יביאו לאלתר. בשעת הבאה הכנה והבאה בהשכמה היא דכתיב וילקטו אותו בבקר בבקר (שמות טז כא):
לבצוע. ברכת המוציא:
נקיט תרתי. אוחזן בידו:
לקטו כתיב. דמשמע אחיזה אבל בציעה לא כתיב משנה:
בצע לכוליה שירותיה. פרוסה גדולה ודי לו בה לאותה סעודה ולכבוד שבת ונראה כמחבב סעודת שבת להתחזק ולאכול הרבה:
כי מקלע להו. פעמים שהעירוב בביתם ופעמים בבית אחד משאר בני אדם:
שרו ביה. היינו ברכת המוציא שהיא התחלת אכילה. שרו מתחילין:
תלתא היום. למנין שלש סעודות בא:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |