קרן אורה/שבת/קיז/ב

קרן אורה שבת קיז ב

דף קי"ז ע"ב

משנה מצילין מזון ג' סעודות כו'. ומסיק הטעם משום דאי שרית ליה אתי לכבויי והקשו מזה על בעל התרומות ז"ל שהתיר להציל מבית לבית הסמוך לו דלא שייך למיגזר בזה שמא יוציא לרה"ר והא אמרינן טעמא משום דאתי לכבויי ומה לי מבית לבית או לחצר וצריך להבין אמאי לא הקשו נמי א"ר אבא בר זבדא אמר רב דמתיר להציל לאותה חצר כל מה דבעי ואמאי לא נגזור דילמא אתי לכבויי וי"ל דגם בזה אית ליה הכירא כיון דלא שרינן לי' אלא לאותה חצר ולא הקשו אבעל התרומות אלא מש"כ דהגזירה היא משום שמא יוציא לר"ה ובגמרא מפרשינן טעמא משום שמא אתי לכבויי וכיון דקי"ל כרב הונא דאסר לקפל אפילו באותה חצר ה"ה מבית לבית דשייך ביה גזירת כיבוי אבל לפי מש"כ הב"י ז"ל בסי' של"ד בשם בעה"ת דאינו אסור אלא לחצר חבירו אבל לחצירו מותר כמה דבעי הי' נראה דהוא ז"ל פסק כר' אבא בר זבדא ואין ספר בעה"ת נמצא אתי כעת לעיין בו:

הר"ן ז"ל הביא דעת ר"י מטראני דאחרים יכולין להציל יותר מג' סעודות דאינן בהולים וכן בנשברה לו חבית אבל בשכח פת בתנור גם אחרים אינן יכולים להציל יותר מג' סעודות דרדיית הפת שבות ושם בהאי דינא דשכח פת בתנור כתב להדיא דבעינן אחרים שאין להם מה יאכל וכתב הב"י ז"ל דיחידאה הוא והפוסקים לא הזכירו האי דינא. ולענ"ד הוא מילתא דפשיטא אם יש להם מה יאכל אמאי הותרו ג' סעודות וכי עדיפי אינהו מיני' דאם אכל ערבית אינו מציל אלא ב' סעודות ולא הבנתי לשון הב"י ז"ל דרמי דברי הר"ן ז"ל אהדדי מהא דכתב גבי דליקה ד' ר"י מטראני דיכולין להציל אפילו יותר מג' סעודות ושם גופא כתב הר"ן ז"ל בעצמו לחלק בין הצלת דליקה לרדיית פת מן התנור ועיקר האי מילתא דהר"י מטראני ז"ל יש לעיין בגמרא הא דאמרינן מ"ש הכא דקתני לכם ומ"ש הכא דקתני עמי דלכאורה נראה מזה דלא כהר"י מטראני ויש לישב ודו"ק. והנה רבים מהראשונים כתבו דמלבושים יכולים להציל אפילו לחצר שאינה מעורבת כיון דבדרך מלבוש מוציאין ועי' בשה"ג שכתב דלטעמו של הרמב"ם ז"ל שכתב דמש"ה לא הוי שכר שבת משום דמלאכת היתר הוא לחצר המעורבת א"כ בהצלת מלבושים אין יכולים האחרים לעשות עמו חשבון דהא עבדו איסורא ולא הבנתי דגם בזה לא עבדו איסורא כיון דמוציאין דרך מלבוש וצ"ע יותר בזה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף