אילת השחר/שבת/קיז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש
אילת השחר

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קיז TriangleArrow-Left.png ב

דף קי"ז ע"ב

מזון שלש סעודות. פשטות הלשון משמע שנותנים לו רק פת. אבל בתוספ' פאה (פ"ד ה"ח) איתא שנותנים לו גם שמן וקטניות וירק ודג, והיינו כל הדברים הראויים לאכילה.


מזון ג' סעודות. הנה בגמ' לא נתפרש להדיא כמה הוא שיעור סעודה, דיש אדם שאוכל הרבה ויש אחד שאוכל מעט, האם משערין בדידיה, או אפשר דכיון שדי בכזית מצילין רק כזית. וכן בהא דמותר להציל כל מיני מאכלים, כמש"כ המשנ"ב (סי' של"ד ס"ק י"ב) אם בדידיה משערין. ובשו"ע (סי' של"ד ס"ה) מבואר דמצילין לכל אדם כבינוני, אמנם שיעור בינוני גופיה לא נתפרש, ועיין ביה"ל (שם ס"א) שכתב דמותר להציל לחם משנה לכל סעודה, והיינו דאף שהוא אוכל לחם אחד, מ"מ כיון שהסעודה ראויה ללחם משנה רשאי להציל שיעור זה לכל סעודה.


הראוי לבהמה. יל"ע דבשלמא לאדם יש לו מצוה לאכול ג' סעודות, אבל בהמה הרי אין לה מצוה לאכול ג' סעודות. והר"ן כתב שמצילין לבהמה מאכל יום אחד. וצ"ע דזה אינו תלוי בג' סעודות, ועיין שפת אמת שכתב דמה דתנן ג' סעודות היינו במאכל לאדם דוקא, ולבהמה הוא כמש"כ הר"ן ומאירי דהשיעור הוא מאכל ליום אחד, וכ"ה להדיא בריטב"א הנדמ"ח, ובביה"ל (סי' של"ד ס"א) כתב דשיעור ג' סעודות דבהמה הוא משום שצריך ליתן לבהמה אוכל לפני שהוא אוכל, וזה חידוש גדול, דאטו קודם כל סעודה שאוכל צריך לתת לבהמה גם אם אין רגילה לאכול אז, והרי קודם סעודת הלילה מסתמא אינו צריך לתת לבהמה, שאז היא נחה, ומהראשונים הנ"ל מבואר לא כן, אלא דמה ששנינו ג' סעודות הוא רק על אדם ולא על בהמה.


ר' יוסי אומר לעולם מצילין מזון ג' סעודות. צ"ב הטעם, הרי כבר אכל חלק מהסעודות, והמאירי פירש דכיון שמקצת שבת מותר להציל ג' סעודות על כן מותר לעולם ג' סעודות, וצ"ב מה שייך בזה כיון שהותרה הותרה ועיין ריטב"א ור"ן.


נזדמן לו אורחין. היינו דמשום כבוד האורחין התירו לו. ומסתבר דאי"צ שהאורחים יהיו אצלו כל השבת, ודי שיהיו אורחים אצלו בסעודה אחת.


אין מציל פת הדראה. יל"ע בזמנינו שאומרים שהלחם עם הסובין (שנקרא לחם מלא) יותר טוב לבריאות הגוף ויותר יקר האם נאמר דאע"פ שהציל פת נקיה מותר לו להציל פת הדראה.


ר' חידקא אומר ארבע. מחלוקתם אינה תלויה במציאות שהמנהג בזמנם היה לאכול ב' סעודות ביום, דגם בזמנינו שאוכלים ג' סעודות, נשאר הדין לרבנן לאכול ג' סעודות בהדי אורתא, דפלוגתייהו רק איך לדרוש הפסוקים ולא במציאות הסעודות.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א