רש"י/שבת/נו/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות מהרש"ל מהר"ם חי' אגדות מהרש"א פני יהושע גליון מהרש"א רש"ש אילת השחר שיח השדה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בני שמואל חטאו. במקח שוחד והטיית דין:
לחזניהם. שמשיהם ששוכרין אותן לילך ולהזמין את הנקראים לדין:
ולסופריהם. לשטרי בירורין ולאגרות שום:
חלקם שאלו בפיהם. מעשר ראשון הראוי להם שלוים היו שאלו בפיהם מתוך שהיו גדולי הדור ושופטים לא היו מונעים מהם ושאר לוים עניים מצטערים ולר' מאיר לא חטאו בהטיית משפט:
מלאי הטילו על בעלי בתים. נותנים להן פרגמטיא לעסוק בה ולתת להם השכר ומתוך כך היה נמשך לבם להטות דין כשבאין לפניהן לדון והיינו חטאם:
קופה יתירה. יותר מן הראוי:
מתנות. זרוע לחיים וקיבה והם לא היו כהנים ל"א מתנות לויה כגון מעשר וקרא כתיב ונתן לכהן ודרשינן ולא שיטול מעצמו בשחיטת חולין בפ' הזרוע (חולין דף קלג.) וה"ה לכל מתנות כהונה ולויה:
דוד חטא. בבת שבע קודם שקבלה גט:
שבקש. לשכב עמה קודם שקבלה גט שהיה בעלה שולח לה מן המלחמה שאם ימות לא תיזקק ליבום או שמא יהרג ואין מעיד עליו ותתעגן אשתו או שמא יהא שבוי כדאמרינן לקמן כל היוצא למלחמת בית דוד כו':
משונה רעה זו. בכתיבתה ובלשונה:
שהיה לך לדונו. על שמרד במלכות כדלקמן:
ליקוחין יש לך בה. קדושין תופסין בה שאינה אשת איש כדשמואל כו':
גט כריתות. על תנאי שאם ימות תהא מגורשת מעכשיו ופעמים שהוא טרוד בצאתו ושולחו מן המלחמה:
ואת ערובתם תקח. במלחמת שאול כתיב:
דברים המעורבים ביניהם. היינו קדושין תקח תבטל ע"י גט שתביא להם מן המלחמה:
בחרב בני עמון. כאותן שהורגים בני עמון שלא מדעתך:
ואדוני יואב. לאו אורח ארעא לקבל עליו מרות אחרים בפני המלך:
רק בדבר אוריה. מקרא כתיב כך בדבר אוריה שגרם לו שיהרג אבל בבת שבע לא חטא:
לשון הרע. לקמיה מפרש:
בלא דבר. אינו חכם בתורה והוא מצאו מלא דבר וחכם בתורה:
חזייא דשקרא הוה. מתחילה מצאו שקרן בכך:
כי הדר אלשין עליה. ציבא על מפיבושת כשהיה דוד בורח מפני אבשלום מאי טעמא קביל מיניה:
איה בן אדונך ויאמר הנה יושב בירושלים. כי אמר היום ישיבו לי את ממלכת אבי:
דברים הנכרים חזא ביה. במפיבושת כשנהרג אבשלום וחזר דוד למלכותו ובא לפניו לא עשה רגליו ולא עשה שפמו כסבור דוד שניכרים דברי ציבא שנצטער על שחזר דוד ולא קישט עצמו ועוד היה מצפה שכשיושיבוהו במלכות יתנאה ויסתפר לכך לא קבל דבריו ואמר לו אתה וציבא תחלקו השדה והוא השיבו קשה אין לי לצעוק אלא על מי שהביאך הלום הנה שמצטער על שובו ואם לא שראה בו דברים הניכרים היה חוזר ממה שאמר הנה לך כל אשר למפיבושת ואע"פ שמיהר ואמר לו מתחלה הנה לך כל אשר למפיבושת אין זו קבלה כי כל זמן שלא היה דוד שב למלכותו יודע היה שאין מתנתו מתנה ולא אמר לו אלא על תנאי אם יראה אמת בדבריו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |