רש"י/שבת/נה/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > דיוני הלומדים על מפרשי הדף רב נסים גאון רש"י תוספות מהרש"ל מהר"ם חי' אגדות מהרש"א פני יהושע רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
זקנים. סנהדרין:
רישך בקרירי. אני שאני רבך איני נכוה אבל מר עוקבא שהוא ראש לי ולך ואב ב"ד יכווה בחמין:
דכתיב בית דוד וגו'. לא ענש אלא מי שבידו לשפוט:
חוץ מדבר זה. שנא' במקרא זה שהוציא דבור לטובה ומפני עונש תוכחה חזר בו:
והתוית תיו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה. אלו צדיקים:
שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה. שאני רוצה לשלוח בעיר:
היינו דכתיב. מעיקרא ועל כל איש אשר עליו התיו אל תגשו ולבסוף וממקדשי תחלו:
ממקודשי. שהודה למקטרג מדת הדין וחזר מן הטוב:
מי הוה מזבח הנחשת. בימי יחזקאל והלא שלמה גנזו ועשה מזבח אבנים של ל"ב אמה דכתיב (מלכים א ח סד) כי מזבח הנחשת אשר לפני ה' קטן מהכיל כאדם האומר לחבירו ננס פלוני ופסול לעבודה:
ממקום שאומרים שירה. מן הלוים שאומרים שיר בכלי נחשת:
תיו תמות. לרשעים:
חותמו של הקב"ה אמת. אמצעית לאותיות וראשון ואחרון על שם אני ראשון ואני אחרון ואני הוא:
אלו בני אדם שקיימו התורה כולה. התיו סימן להם שקיימו התורה מראש עד סוף:
ואיש לא יצילנה. שאין עוד זכות לאבות שאכלוה:
ויפן אליהם למען בריתו את אברהם וגו' ולא השליכם מעל פניו עד עתה. אבל מכאן ואילך השליכם ולא פנה אל ברית אבות:
ה' אלהי אברהם ואלהי יצחק וישראל היום יודע. שאתה זוכר ברית אברהם יצחק וישראל מדקאמר היום יודע ותו לא מכלל דתמה ועל ידי רחמים הוזכרה להם בימי חזאל:
בימי חזקיהו. דכתיב מעתה ועד עולם קנאת ה' צבאות תעשה זאת ולא זכות אבות:
בלא חטא. וחטאו של אדם גורם לו מיתה:
בשבט ובנגעים. היינו יסורים וקאמר שאין באין אלא משום פקידת עון:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |