שיחה:רש"י/שבת/נה/א

ד"ה זקנים

פירש זקנים, סנהדרין, וצריך להבין מה אתא לאשמועינן בכך. ובפשטות כוונתו שסתם זקנים לא היו נתפסים בעוון אנשי דורם כי הרי אין בכחם לעשות דבר אך הסנהדרין הו"ל למחות ולא מיחו. וזהו כי הא שאינו רק על כך שנתפס בעוונו אלא גם על פרט זה שצריך שיהיה אפשר למחות בידו. ש"ס יידן (שיחה) 22:57, 30 באפריל 2020 (UTC)

ד"ה מי

כי מזבח הנחשת אשר לפני ה' קטן מהכיל, כאדם האומר לחבירו ננס פלוני ופסול לעבודה. צ"ב ההשוואה ששם הוא מום בכהן משא"כ מזבח לכאורה קטן היינו שהיה קטן מהכיל כפשוטו. ש"ס יידן (שיחה) 22:57, 30 באפריל 2020 (UTC)

אמר רב תיו תחיה תיו תמות כו׳

וברש״י תיו תמות - לרשעים.

צ״ע מדוע לא פירש כן לעיל תיו תחיה - לצדיקים.

ועיין בספר קובץ שיטות קמאי מה שהביא מסידור אשכנז, ונראה מדבריו שהיה לו גירסא אחרת ברש״י דידן ודברי רש״י קאי על דברי שמואל שאמר תמה זכות אבות ע״ש.

אולם עדיין צריך ביאור ברש״י דידן.

ואולי אפשר לומר שרש״י כתב כן שלא נטעה ולפרש שכוונת רב שתיו תחיה ותיו תמות שניהם על צדיקים (וכמו שבאמת פירש בספר אמרי בינה - לר״ש גרמיזן - ע״ש) ולכן המתין לפרש על תיו תמות שקאי על רשעים ולא על הצדיקים. דב״ש (שיחה) 17:44, 1 במאי 2020 (UTC)

ד"ה חותמו

אמצעית לאותיות. היינו אם מוסיפים אותיות מנצפ"ך על כ"ב אותיות, אזי אות מ"ם אמצעית. ש"ס יידן (שיחה) 22:57, 30 באפריל 2020 (UTC)

ד"ה ה'

ועל ידי רחמים הוזכרה להם בימי חזאל. היינו שהוקשה לרש"י איך יפרש הפסוק האמור בימי חזאל ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב כיון שכבר תמה זכות אבות, ועל זה יישב שע"י רחמים אפשר לעורר שוב זכות אבות. וק"ק למה לא הקשה כן על הפסוק הראשון בימי הושע בן בארי. ופשוט, כי שם מפורש בפסוק שתמה זכות אבות אך לא נתבאר שדווקא באותה שעה היה כן ושמא אכן תמה כבר בזמן אליהו אך עכ"פ גם בימי הושע בן בארי איש לא יצילנה מידי. ש"ס יידן (שיחה) 22:57, 30 באפריל 2020 (UTC)