רש"י/שבת/לט/א

רש"י שבת לט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמ' כל שבא בחמין. כל מלוח שבא בחמין מע"ש חוזרין ושורין אותו בחמין בשבת ואין בו משום תיקון שהרי נתקן כבר:

מדיחין. שאין זה גמר מלאכתו אבל לא שורין:

חוץ מדג מלוח ישן או קולייס האיספנין. דג שקורין טונינ"א:

שהדחתו זהו גמר מלאכתו. מדקרי ליה גמר מלאכתו ש"מ זהו בישולו וחייב:

והא דתנן. בפרק חבית נותנין כו' המים צונן:

בחמה. בשמש:

דשרי. דאין דרך בישולו בכך וחמה באור לא מיחלפא דליגזר הא אטו הא:

בתולדות האור. כגון אם הוחם הסודר הזה באור מתחילה:

דאסיר. דהוי בישול:

תולדות חמה. שהוחם הסודר בחמה:

אטו תולדות האור. דמאן דחזי סבר דתולדות האור נינהו:

שמא יטמין ברמץ. דמאן דחזי סבר מכדי האי לבשולי והאי לבשולי ותרוייהו דרך הטמנה מה לי רמץ מה לי חול ומשום הכי מודה ר' יוסי:

שמא יזיז עפר. שמא לא יהא שם חול עקור לכל הצורך ואתי לאזוזי עפר הדבוק והוי חופר גומא:

עפר תיחוח. כלומר תיחוח בעומק דליכא למיחש למזיז:

גג רותח. שרתחו חמה:

ואין מגלגלין בסיד רותח. דהוא תולדות האור:

ליכא למיגזר. בגג רותח דהא לא מטמין ליה:

אלא. לשמא יזיז עפר ויכסנו בו ליגזר:

לתוך אמה של חמין. וחמי טבריא לאו תולדות האור נינהו ואפ"ה אסרו להו ומודה בהא ר' יוסי:

דדמיא להטמנה. שמטמין מים במים:

מי סברת מעשה אסיפא קאי. לסייעתא דחול ואבק ולאורויי דתולדות חמה כי האי גוונא אסירי לדברי הכל:

ארישא קאי. אפלוגתא ורבנן הוא דאמרי לה אבל לר' יוסי כה"ג לא מיתסר אלא משום דהני תולדות האור נינהו:

והא מעשה. דחמי טבריא דתולדות חמה נינהו ודמי לאפקעתא דסודרין דליכא למגזר לשמא יזיז ואסרי להו:

בטלה

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף