רש"י/קידושין/פב/א

רש"י קידושין פב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הכל לשם שמים. ואין דעתי אחריה לחיבת אישות אלא לחיבת קורבה ולעשות קורת רוח לאמה כשאני מחבב את בתה:

מתני' לא ילמד רווק סופרים. רווק פנוי בלא אשה:

סופרים. מלמדי תינוקות כלומר לא ירגיל רווק עצמו להיות מן הסופרים ובגמר' מפרש טעמא וכן לא תלמד אשה סופרים לא תרגיל עצמה להיות ממלמדי תינוקות:

אף מי שאין לו אשה. בגמרא מפרש מאי היא:

לא ירעה רווק את הבהמות. שלא יתאוה לה:

ולא יישנו שני רווקים בטלית אחת. שלא יבואו לידי משכב זכור:

וחכמים מתירין. שלא נחשדו במשכב זכור ובהמה:

גמ' מ"ט. לא ילמד רווק סופרים אי נימא משום דחשידי רווקים אמשכב זכור דתינוקות:

אמרו לו לר' יהודה. דמתניתין דאמר לא יישנו שני רווקין בטלית אחת:

משום אמהתא דינוקי. אמותיהם של תינוקות שמצויות אצלו להביא את בניהן לבית הספר:

מי שאין לו אשה כלל. ומוסיף אדתנא קמא דקאמר רווק שלא נשא אשה מימיו ואתא ר' אלעזר למימר אפילו היתה לו ומתה אבל יש לו ואינה שרויה אצלו מותר או דלמא כו':

מתני' כל שעסקיו עם הנשים. שמלאכת אומנותו נעשית לנשים והנשים צריכות לו:

לא יתייחד עם הנשים. אפילו עם הרבה נשים לפי שלבו גס בהו וכולן מחפות עליו ואילו איש אחרינא בין שתי נשים תנן (לעיל קידושין דף פ:) אבל עם שלש או ארבע שפיר דמי:

נקיה וקלה. מפרש בגמ' שפיר:

ואל יאמר בלבו אומנות זו אינה מעשרת אלא יבקש רחמים למי שהעושר שלו:

חמר גמל ספן קדר. בעלי קרנות כל אלו אומנות ליסטיות כשלנים בדרכים הם נכנסים ולוקטים עצים מן הכרמים ופירות ועוד שנשכרים לאדם ומעבירין על תנאם:

רועה. בהמות שלו שמעבירן לרעות בשדה אחרים:

חנוני. מלומד באונאה להטיל מים ביין צרורות בחטין:

משמו. של אבא גוריא:

החמרים רובן רשעים. מפני ליסטיות:

הגמלין רובן כשרים. שפורשין למדברות למקום גדודי חיות וליסטין ויראים לנפשם ומשברים לבם למקום:

הספנין רובן חסידים. שפורשין למקום הסכנה ותמיד הם ברעדה יותר מן הגמלין:

טוב שברופאים לגיהנם. אינו ירא מן החולי ומאכלו מאכל בריאים ואינו משבר לבו למקום ופעמים שהורג נפשות ויש בידו לרפאות העני ואינו מרפא:

טוב שבטבחים. ספיקי טריפות באות לידו וחס על ממונו ומאכילן:

אבל התורה אינה כן. שאף הבא לידי זקנה או ייסורין ואינו יכול לעסוק בה הוא אוכל ממתן שכרה דכתיב עוד ינובון בשיבה:

גמ' סורו רע. מנהגו רעה קרבותו רע להשתדל עמו שיהא סר אליו ובא לביתו:

הצורפין. צורפי זהב העושין לנשים שירין נזמים וטבעות:

הסריקים. סורק בגדים לנשים פלוקיירד"א (פלוקיידרי"ש: סורקי צמר) :

הנקורות. מנקרי ריחים של יד שנשים טוחנות בהם כדתנן בכתובות (דף נט:) אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה טוחנת ואופה ואמרינן (שם) בריחיא דידא:

והרוכלין. מוכרין קישוטי בשמים לנשים:

והספרין. הנשים צריכות להן בשביל בניהם:

והגרע. אומן המקיז דם על שם שמגרע את הדם:

הבורסקי. מעבד להם עורות ללבוש ולנעול:

והבלן. מחמם מרחצאות:

מהלך על צידו ורוחו גסה ונתלה ויושב. שלשתן סימני גאוה אבל אין זו דומה לזו ובכולן הוא חלוק ממדת הכשרים נתלה ויושב אינו יושב אלא אם כן נסמך או לאחוריו או על צידו דרך גאוה ובשביל שהבריות מוסרין נפשן לידו הוא מתגאה:

ועינו צרה. בממונו להוציא כלום מפני שהוא מלומד לאכול אצל המקיזין ואינו מלומד להוציא:

ועינו רעה. נותן עיניו בבריאים שיחלו ויהיו צריכין לו:

אוכל הרבה. שמלומד לאכול עם כמה אנשים בכל יום:

ומוציא קימעא. מתוך שמאכלו יפה בלחם נקי ובשר שמן שממעטים את הזבל שכל אדם מכין לסעודת הקזה מאכל בריאה:

וחשוד על העריות. מתוך שהנשים צריכות לו ועסקו עמהן:

ועל הגזל. שהנשים גוזלות מבעליהן ונותנות לו:

ועל שפיכות דמים. זימנין דשפי ליה לדמא לפחות מרביעית:

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף