רש"י/קידושין/סז/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כל מקום דסיפא. דיש קידושין ויש עבירה:
לאתויי גר שנשא ממזרת. לרבי יהודה דיש עבירה דהולד הולך אחר הפגום דהוי ממזר:
כדאמרן. לאתויי ישראל שנשא חללה:
ואיזו זו דרישא כדאמרן. למעוטי דרבין או דרב דימי וגר שנשא ממזרת:
כל מקום דסיפא לאתויי מאי. היכא אשכחן תו יש קידושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום בר מהני דקתני במתני':
מאי באומות הלך אחר הזכר. למאי הילכתא יש להלך אחר הזכר כל זמן שלא נתגיירו ומנ"ל דבתר זכר אזלינן:
מנין לאחד מכל האומות. שבעולם שאינן מן אומות של ארץ ישראל שאמר הכתוב עליהם (דברים כ) לא תחיה כל נשמה:
שבא על הכנענית. שיהא בכלל לא תחיה וה"ה לחוית וליבוסית אלא שכולם נקראין על שם כנעני דכתיב (בראשית יז) ארץ כנען:
שאתה רשאי לקנותו בעבד. דשדינן ליה בתר זכר ומותר לחיותם:
ת"ל וגם מבני התושבים וגו'. ולעיל מיניה כתיב ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבותיכם שאינן מז' אומות מהם תקנו עבד ואמה וסמיך ליה וגם מבני התושבים כלומר ולא משאר אומות לבדם שאין בהם מערבוב שבע אומות אלא אף מבניהם שמולידים אותם תושבין הבאים לגור עמכם ומולידין מן הכנעניות מהם תקנו:
מן הנולדים בארצכם. אשר הולידו בני שאר אומות מבנות ארצכם שלידתן בארצכם דהיינו אימותיהם:
ולא מן הגרים בארצכם. שהולידו בני ארצכם במקומות אחרים מבנות שאר אומות ובאו הבנים לגור כאן אצל אבותם ובתורת כהנים גרסינן ולא מן הכנענים שבארצכם כלומר שנולדו מן הכנענים:
נתגיירו הלך אחר הפגום שבשניהם מאי היא. לענין עבדות ליכא למימר נתגיירו אלא לענין יוחסין ולא מצינו חילוק בין אומה לאומה משנתגיירו אלא בעמוני ומצרי שזה אסור לעולם וזה עד דור שלישי ופגום משני צדדים במאי משכחת לה דקאמר הפגום שבשניהם:
אילימא במצרי שנשא עמונית. וקאמר הולד הולך אחר המצרי ואסור עד דור שלישי דאילו עמונית שריא לאלתר:
מאי2 פגום איכא. בצד האם דקאמר נתגיירו אתרוייהו קאי לשון רבים ומשמע דבמידי דמשכחת ביה פגם לגבי תרוייהו קאמר והכא גבי אם ליכא פגם:
מצרי ואדומי. עשה בהם נקבות כזכרים כדאמר ביבמות (דף עז:):
אי זכר. הולד שדיא בתר עמוני ואיסור זכרים שבו לעולם ולא אמרי' שדיא בתר מצרית ויהא דור שלישי מותר ואי נקבה היא שדייה בתר מצרית ולא בתר עמוני למשרייה לדידה משום ולא עמונית אלא בנה יהא מותר שהוא שלישי דאמר קרא (דברים כ״ג:ט׳) להם הלך אחר פסולן:
מנה"מ. דאין קידושין תופסין בחייבי כריתות אבל הולד ממזר נפקא לן מלא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו וסמיך ליה לא יבא ממזר ומוקמינן לה ביבמות (דף מט.) בשומרת יבם של אביו שהיא לו אשת אחי אביו שהיא בכרת ומהכא ילפינן לה ביבמות בפרק החולץ (יבמות דף מה:) דכל שאין לה עליו קידושין הולד ממזר:
ומטו בה. יש מטים בדבר זה לומר שבשם ר' ינאי נאמר ורב אחא בריה דרבא אמר לאו משום רבי ינאי מטו בה אלא משום רבי יוסי הגלילי:
לאיש אחר. שהוא אחר אצלה ולא שהוא קרובה והיתה לשון קידושין הוא שהיתה לו בהן לאשה:
לבן. בן בעלה אבל שאר קרובות לא:
לא יקח. לא יהא לך בה ליקוחין שאין קידושין תופסין:
ודילמא הא לכתחילה הא דיעבד. כלומר לא יקח לאו שלא יהיו לו בהן קידושין דיעבד קאמר אלא אזהרה שלא יקדשנה ומיהו אי קדיש ניהוו קידושין ואתא האי קרא אחרינא לומר דאין בה הויה כלל ולעולם לבן קאמר דכיון דאמר ולא פירש קרובים אין לך להביא באיסור זה אלא האסור שבכולן שקרוב מן הכל:
מאחות אשה נפקא. דכתיב בה לא תקח לא תקדשנה:
חייבי מיתות. אשת אביו בסקילה:
אידי ואידי. לא תקח והיתה לאיש אחר אימא אידי ואידי באחות אשה דכיון דאשכחן בה דאזהר עלה לכתחילה איכא למימר דהדר כתב והיתה לאיש אחר למעוטי בעל אחותה שאין לו בה הויה אבל שאר קרובים דלא אשכחן בהו אזהרת קיחה לכתחילה לא קאמר דיעבד לא נתפסו:
אין הכי נמי. דאחות אשה לחודה איכא למיגמר:
דילפינן מאחות אשה. בבנין אב במה מצינו:
ה"ג מה לאחות אשה שכן אין לה היתר במקום מצוה. כשאין לו בנים מאחיו המת דילפינן בפ"ק דיבמות (דף ג:) נאמר כאן עליה בחייה ונאמר להלן יבמה יבא עליה מה להלן במקום מצוה אף כאן במקום מצוה ואמר רחמנא לא תקח:
מה להנך. לאחות אשה קאמר שכן אין לה היתר בחיי אחותה האוסרת שאפילו גירש אשתו אחותה אסורה.
אשת איש יש לה היתר בחיי אוסרה. שבעלה מתירה בגט:
מכל התועבות האלה. בפרשת עריות כתיב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |