אילת השחר/קידושין/סז/ב
כל מקום דסיפא לאתויי וכו'. בריטב"א הק' דנימא כל מקום לאתויי ישראל שנשא מצרית דיש עבירה והולך אחר הפגום, ותירץ דלרבה בר בר חנה אפשר דגם אז הבן יהי' כשר, וצ"ע דהא להם הלך אחר פסולן, ונהי דמצרי ומצרית תירצו רש"י ותוס', אבל ישראל ומצרית הא דרשינן להם אחר פסולן, ואולי סובר דמיירי רק בשני עממים ולא ישראל עם עם אחר וצ"ע.
שאתה רשאי לקנותו בעבד. יש לעיין אם בז' אומות יש איסור על הקניה, או דהאיסור יהי' מה שאינו הורגו אבל לא איסור על עצם הקני', ונפק"מ באופן שעכשיו בין כך אינו יכול להורגו אם כעת מותר לקנותו, או דבזה שגזרה תורה לא תחי' כל נשמה כלול בזה איסור כל דבר שזה בסתירה להריגתו אפילו שעכשיו אין בידו להורגו.
נתגיירו הלך אחר הפגום שבשניהם וכו' אלא בעמוני שנשא מצרית ואי זכר הוי שדיא אבתריה דידי'. יש לעיין אם אז הבן הוא רק עמוני או גם מצרי, ונפק"מ אם יעבור בלאו ועשה, ועוד נפק"מ אם יש לו אח שקידש בת ישראל ומת בלא בנים, אז לגבי יבום יהי' דינם כחייבי עשה ול"ת, אבל אי הוא רק עמוני אז אסורה עליו רק מדין חייבי לאוין דאז מה"ת מותר ביאה ראשונה. וכן יהי' נפק"מ אם הבן הזה יקח מצרית ראשונה, דלמ"ד דמצרי שני שנשא מצרית ראשונה הולד כבר דור שלישי, נמצא דאם יולד להם בת תהי' מותרת, אבל אם הוא רק עמוני אז הבת הנולדת ממנה תהי' מצרית שניה. וצדדי הספק הם אם נאמרה הלכה לקבל הפגם הגדול ולא שני הפגמים, או דיהי' להולד שני הפגמים והוא עמוני וגם מצרי.
רש"י ד"ה מאי באומות הלך אחר הזכר. למאי הלכתא וכו'. במהרי"ט הקשה על מה דמבואר דרצו לפסול את דוד לבוא בקהל לולא שנתחדש ההלכה דעמוני ולא עמונית ומואבי ולא מואבית, ולמה הא רות היתה בתו של עגלון מלך מואב ועגלון הי' בנו של בלק ובלק מנסיכי מדין הי', וא"כ עגלון הוא מדייני ולמה הי' ס"ד לאסור את רות מלבוא בקהל, ותירץ דרק אלה שנולדו לאחר האיסור עליהם נאמר הדין דהלך אחר הזכר, אבל בלק הי' לו דין מואבי, וגם הטעם שלא קידמו בלחם ומים שייך על המלך יותר, וגם מה דשכר את בלעם הרי בלק הוא זה ששכר את בלעם.
ומ"מ קשה דסוף סוף אינו ממואב ואיך יהי' לו דין מואבי, וגם הא האיסור נאמר בסיני, ואז בלק לא הי' עדיין מלך למואב, דהא הוא נעשה מלך מואב אחרי שנהרג סיחון, וסיחון נהרג בשנה הארבעים לצאת ישראל ממצרים, ומה שכתוב על דבר אשר שכר עליך את בלעם, ע"כ נתווסף אח"כ, אבל עצם האיסור הא נאמר בסיני בשעת מתן תורה ואז בלק לא הי' עדיין מלך מואב, ואיך הוא נחשב בכלל דין איסור של מואבים. וע"כ צ"ל דהי' ידוע להם שאביו הי' מואבי והוליד אותו במדין ושם נתגדל ונעשה שם נסיך כי הי' נחשב אצלם כמדייני, אבל עפ"י דין הי' מואבי.
כל שאין לה עליו קידושין מנא הני מילי וכו'. בחזו"א כאן הסכים עם הפנ"י בגיטין דף מ"ג דאף אשת איש שלא תהי' אסורה בחייבי כריתות, כגון חצי שפחה וחצי ב"ח המאורסת לעבד עברי ג"כ לא יתפסו קידושין כיון דכבר קנוי' לראשון, והא דצריכין קרא לאשת איש שלא תופס בה קידושין, אשר מזה הוכיח באבנ"מ (סי' מ"ד) נגד הפנ"י, תירץ בחזו"א דממזרות תלוי באם אינו תופס מחמת חומר איסורה משא"כ אי משום דקנוי' לבעל, אין זה עושה שהולד מהבועל יהי' ממזר, וכן הראוני בקובץ הערות סי' ג' סק"ט.
וצ"ע דבתוס' לקמן (דף ע"ה ע"ב ד"ה ור' ישמעאל) כתבו דעכו"ם הבא על בת ישראל דס"ל לר' ישמעאל דהולד ממזר אע"ג דלא עבר איסור מה"ת מ"מ כיון דלא תופס קידושין הולד ממזר, הרי דאע"ג דמה דאינו תופס קידושין לא מצד חומר האיסור מ"מ הוי ממזר, וצריך ע"כ להוסיף דרק אם מה דאינו תופס קידושין הוא מחמת שכבר תפוסה אז הוא דלא יהי' הולד ממזר, אבל אם אינו תופס קידושין מחמת דאין שייך בו קידושין הוי שפיר ממזר.
שם. כל שאין לה עליו קידושין וכו'. להמסקנא אין איסור בקידושין כמש"כ בריטב"א בדף ע"ח דכיון דלא תפסי קידושין הלא יקח אינו איסור על קיחה אלא על ביאה, ובחינוך מצוה כ"ו כתב דיש איסור על הקידושין, ועי' במקנה דאף דלרבא תמיד לוקה על מה דעבר אמימרא דרחמנא אע"ג דלא מהני, מ"מ זה רק אם אינו חל מחמת העבירה, משא"כ אם מצד סיבה אחרת אינו חל ולא מחמת האיסור לעשות את החלות, אינו לוקה, דהו"ל כאילו עשה קידושין פסולים דלא שייך שילקה.
תוד"ה מנא הני מילי. ואליבא דר' יהושע בעי גמרא מנלן. יש לעיין למה הקשו בגמ' על אשת איש מנלן דהא זהו מחייבי מיתות, ונראה דלר' יהושע כיון דאליבא דאמת אין ממזר מחייבי כריתות אע"ג דאינו תופס קידושין, א"כ ע"כ דלא ס"ל האי כללא דממזרות תלוי בתפיסת קידושין, וא"כ אף אשת איש דהיא מחייבי מיתות לא נדע דלא תפסי בה קידושין וצריך ע"ז לימוד, וכן משמע מדקדוק לשונם דכתבו דכלל זה אמת אליבא דרע"ק, ולכאורה הא הכלל הזה דמי שהוא ממזר אין תופסין קידושין הי' יכול להיות גם לכו"ע, אלא דלר"ע יש גם כלל דמי שאינו תופס קידושין הולד ממזר, ובתוס' בכתובות כתבו להדיא דלר"ע ולר' שמעון התימני הוי האי כללא, ולר' יהושע לא, וע"כ דס"ל דהא בהא תליא, ומאן דלא ס"ל דכל שאין קידושין תופסין אין הולד ממזר לא ס"ל נמי דממזרות גורם שלא יתפוס קידושין.
ובעיקר דבריהם צל"ע דהא לר' שמעון התימני נמי אי ס"ל עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר נימא דאינו תלוי בתפיסת קידושין, ואע"ג דשאני התם דילפינן דומיא דאשת אב דתפסי קידושי לאחריני, כדאמרינן ביבמות דף מ"ה ע"ב, ה"נ נימא לר' יהושע דס"ל להאי כללא, אלא דשאני חייבי כריתות דגלי קרא מלא יקח ולא יגלה, דהא זהו באמת טעם ר' יהושע ביבמות דף מ"ט עי"ש בתוס' דגלי קרא דמחייבי כריתות אין ממזר, ולסברתם בכמה דוכתי דעכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר אבל הוא גוי, א"ש דשאני מה דלשמעון התימני אע"פ שאין תופס קידושין בגוי מ"מ אינו ממזר, משום דכיון שאינו דומה לאשת אב אמרינן דמתייחס אחרי הגוי ובגוי אין שייך ממזרות.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |