רש"י/קידושין/יד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"י TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png יד TriangleArrow-Left.png א

יבא עליה ולקחה לו. כלומר ביאתה הן ליקוחיה:

ודילמא כאשה. מה אשה כסף ושטר כי ביאה אף יבמה כסף ושטר כי ביאה דהא כתיב לאשה:

ויבמה. ביאה משמע שנה עליה הכתוב לעכב:

ה"ג האי מיבעי ליה ויבמה בעל כרחה. דלהכי דרשינן לה ביבמות (דף ח:):

אם כן. דלביאה גומרת אותה נימא ויבם מאי ויבמה למילף נמי בעל כרחה והכי תניא ליה בהדיא ביבמות בפ' הבא על יבמתו (יבמות דף נד.) ויבם ביאה גומרת בה ואין כסף ושטר גומרין בה ויבמה בעל כרחה:

מנלן. דחלוצה מותרת להנשא דילמא מצות חליצה הוא דרמא רחמנא עלה ולעולם לא משתריא:

בישראל בית חלוץ. הכי משמע בישראל ראויה להביא לבית משחלצה:

תרי בישראל. להקים לאחיו שם בישראל:

שהיא בלאו. לשוק לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר:

מה לאשת איש. הנתרת ע"י מיתת הבעל:

שכן אוסרה מתירה. שהרי בעלה הוא האוסרה לפיכך הוא מתירה במיתתו אבל יבמה דקידושי דבעל קאסרי לה היאך תהא מיתת היבם מתירתה:

הא נמי. כשמת יבם נמצא אוסרה מתירה דאי לאו יבם מכי מיית הבעל אישתריא לה:

ככה. יעשה אשר לא יבנה וגו':

דכתיב גורל. על השעירים:

וכתיב חוקה. בפרשה וכל חוקה עיכובא הוא:

הגורל עושה חטאת. שעיר שגורל השם עולה עליו עושה חטאת:

ואין השם. אם קרא עליו שם חטאת אינו נקבע בכך ויפיל עליהם גורלות ואם יפול הגורל על חבירו יהא זה לעזאזל:

שיכול. כלומר להכי איצטריך האי קרא שהייתי יכול לומר ומה במקום שלא קידש הגורל כגון גבי קנין דכתיב בהם (ויקרא ה ז) אחד לחטאת ואחד לעולה ואם הטיל עליהם גורל אינם נקבעים בכך ויכול לשנותם דקי"ל בסדר יומא (דף מא.) אין הקנין מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן:

קידש השם. אם אמר בשעת לקיחה זו לחטאת וזו לעולה הוקבעו ואם שינה פסול:

כאן שקידש הגורל. דכתיב (ויקרא טז ח) ונתן אהרן וגו' אין דין כו':

ת"ל. שנה עליו לעכב:

הוה דרשינן קל וחומר. להביא מה שלא נכתב בפרשה ואע"ג דכתיב עיכובא:

לה. דכתיב וכתב לה:

תרי לה כתיבי. ושנאה האיש האחרון וגו':

ולא לה ולחבירתה. ששמותן שוין שאין שתי נשים מתגרשות בגט אחד [1] אם כתב פלוני מגרש פלונית ופלונית נשיו:

אמר קרא נעל. קרא יתירא בית חלוץ הנעל דמצי למיכתב בית החלוץ:

פרט. לנעל גדול שאין יכול להלוך בו:



שולי הגליון


  1. ברש"ש כתב דצ"ל או אם כתב. וכע"ז כתב הגהות בן אריה וע"ע בספר המקנה שביאר גירסת רש"י שלפנינו
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף