רש"י/קהלת/ב

רש"י ‏ קהלת ב

א

אמרתי אני בלבי. הואיל וכן הוא, אחדל לי מן החכמה, ואעסק במשתה תמיד:

אנסכה. לשון מסך יין לשתות, כמו, "מסכה יינה". ערוב יין במים לתקנו או ערוב בשמים ביין לקונדיטון:

וראה בטוב. כמו "וראות בטוב":

והנה גם הוא הבל. שהרי ראיתי בנבואה שהרבה קלקולים באים מתוך שחוק. בלשצר מת מתוך משתה, אנשי דור המבול נשטפו מתוך רב טובה שהשפעת להם:

ב

אל שחוק אמרתי מהולל. מערבת בבכי ואנחה:

ולשמחה מה זה. טובה עשה? הרי סופה תוגה:

ג

תרתי בלבי. חזרתי לתור בלבי להחזיק בכולן, במשתה, בחכמה, ובסכלות, ולמשך ולעדן במשתה היין את בשרי. כל סעודת ענג קרויה על שם היין:

ולבי נהג בחכמה. אף אם בשרי נמשך ביין, לבי מתגלגל בחכמה, להחזיק בתורה:

ולאחז בסכלות. בדברים הדומים לי לסכלות, שאמרתי עליהם, "לאיתיאל ואכל", וכגון לבישת שעטנז וכלאי הכרם, שהשטן ואמות העולם משיבין עליהם, וכן הוא אומר, "טוב אשר תאחז בזה". וגם על שאול שנדמה בעיניו סכלות להרוג מאיש ועד אשה, מעולל ועד יונק, והיא מצות המקום, וקורא אותה סכלות:

ד

הגדלתי מעשי. בימי גדלתי:

ה

עץ כל פרי. שהיה שלמה מכיר בחכמתו את גידי הארץ, איזה גיד הולך אל כוש ונטע בו פלפלין, איזה הולך לארץ חרובין ונטע בו חרובין, שכל גידי הארצות באים לציון, שמשם משתיתו של עולם, שנאמר, "מציון מכלל יפי". לכך נאמר: "עץ כל פרי", במדרש תנחומא:

ו

ברכות מים. כמין ביברים של דגים שחופרין בקרקע:

ח

וסגלת מלכים. גנזי מלכים, זהב וכסף ואבן יקרה שהמלכים מסגלים בגנזיהם:

והמדינות. סגולת כל סוחרים:

שרים ושרות. מיני כלי זמר:

שדה ושדות. מרכבות נוי, עגלות צב, ובלשון גמרא יש: שדה, תיבה ומגדל:

ט

אף חכמתי. גם חכמתי לא הנחתי בשביל כל המעשים האלה, ועמדה לי ולא שכחתיה. דבר אחר: עמדה לי לעזרה מכל אלה:

י

לא אצלתי. לא רחקתי להבדיל מהם, וכן, "ויאצל מן הרוח. . . "ויתן על . . . הזקנים", כמנורה שמדליקין ממנה נרות הרבה ואין אורה חסר כלום:

וזה היה חלקי. ואחרי עשותי כל אלה, אין לי מכלם אלא זה. רב ושמואל, חד אמר מקלו, וחד אמר קידו. מקידה של חרס ששותין בה, ויש פותרים במדרש אגדה כל הענין בבתי מדרשות ותלמידים ובבתי כנסיות:

יער צומח עצים. עמי הארץ למלאכת שדות וכרמים:

יא

ופניתי. עתה בכל מעשי, ורואה אני שאין יתרון בהם, כי מכלם אני חסר:

יב

ופניתי אני לראות חכמה. פונה אני מכל עסקי להתבונן בתורה והוללות וסכלות, ענש עברות:

בכי מה האדם שיבוא אחרי המלך. להתחנן לו על גזרה שגזרו עליו וכבר עשאוהו למעשה הגזרה לגזרה, טוב לו להתבונן תחלה במעשיו ולא יצטרך לבקש:

יג

מן הסכלות. הוא הרשע:

יד

החכם עיניו בראשו. בתחלת הדבר, מסתכל מה יהא בסופה:

וידעתי גם אני. גם אני, אשר משבח את החכם מן הכסיל, יודע ששניהם ימותו:

טו

ואמרתי . . . בלבי וגו'. כלומר: לפי ששניהם מתים, שמא אהרהר בלבי מעתה, כמקרה הרשע גם אני יקרני, ולמה אהיה צדיק אז יותר?:

ודברתי בלבי. שאם אהרהר כן, הבל הוא, כי אין זכרון החכם והכסיל שוין; אחרי מותן לא יזכרו שניהם יחד, שזה זכרונו לטובה, וזה זכרונו לרעה:

טז

בשכבר הימים הבאים הכל נשכח. בשביל אשר אני רואה את הרשעים אשר היו כבר והצליחו מאד, ובימים הבאים אחריהם נשכחה כל גבורתם והצלחתם:

ואיך ימות החכם עם הכסיל. אני רואה הצדיקים מצליחים במיתתם ומועילים לבניהם, כגון, "וזכרתי את בריתי יעקוב וגו'; "זכרתי לך חסד נעוריך":

יז

ושנאתי את החיים. שהיה מתנבא על דורו של רחבעם שהיו רשעים:

יח

גם זה הבל. גם זה אחד מן ההבלים שנבראו בעולם, שהחכם יגע והכסיל יורשו:

כ

וסבותי אני ליאש. שלא ליגע ולעמל:

כא

כי יש אדם. משמעו כפשוטו. ומדרש אגדה בתנחומא מכנהו כלפי הקדוש ברוך הוא, שנאמר בו, "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם:

שעמלו בחכמה. שנאמר, "ה' בחכמה יסד ארץ . . . בדעתו תהומות נבקעו", ולבריות שלא עמלו בו נתן חלק בו:

גם זה הבל ורעה רבה. והם נעשו דור של הבל, ורבה רעת האדם בארץ בדור המבול:

כב

כי מה הוה וגו'. כי מה מותר הוה לאדם בכל עמלו ושברון לבו בעמל ודאגה שהוא עמל ומניח לאחרים:

כג

ענינו. מנהגו:

גם זה. אחד מן ההבלים הנוהגים בעולם:

כד

אין טוב באדם. בתמיה, שיאכל וישתה ויראה את נפשו טוב, כלומר, יתן לבו לעשות משפט וצדקה עם המאכל והמשתה, וכן נאמר ליהויקים, "אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו:

כה

כי מי יאכל וגו'. למה לא אשמח בחלקי, במאכל ובמשתה? מי ראוי לאכל את יגיעי, ומי ימהר לבלעה מבלעדי?:

חוץ ממני. מבלעדי. זו מדת הרשעים היא, שאוספים לצרך האחרים:

כו

כי לאדם שטוב לפניו. לפני האלהים הנזכר למעלה, "כי מיד האלהים היא":

נתן חכמה ודעת ושמחה. לב לעסק בתורה ובמצות ולשמח בחלקו, במאכל ובמשתה וכסות נקיה:

ולחוטא נתן ענין. מנהג ודאגה לאסף ולכנוס ולתת לטוב לפני האלהים, כענין שנאמר, "ותשם אסתר את מרדכי על בית המן:

גם זה. אחד מן ההבלים שנתנו לבריות, שהם עמלים ואחר נוטל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף