תורה תמימה/קהלת/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תורה תמימה ‏ קהלת ב

א

אנסכה בשמחה וגו'. רבי פנחס אמר, אנסכה ואנסכה – אנסה בדברי תורה ואנסה בדברי מינות, אנוסה מדברי מינות לדברי תורה, וראה בטוב – בטובתה של תורה [א"כ] מה ת"ל והנה גם הוא הבל [לפי] שכל התורה שאדם לומד בעוה"ז הבל הוא לפני תורה שבעוה"ב, לפי שבעוה"ז אדם לומד תורה ושוכח, אבל לעתיד לבא כתיב (ירמיהו ל״א:ל״ג) נתתי את תורתי בקרבם. (מ"ר)

אנסכה בשמחה וגו׳. רבנן אמרי [מהו אנסכה – אנתכה] ינתך יצר רע לפני יצר טוב, וראה בטוב – בטובתו של עוה"ב, ומה ת"ל והנה גם הוא הבל [לפי] שכל שלוה שאדם רואה בעוה"ז הבל הוא לפני שלותה של עוה"ב, שבעוה"ז אדם מת ומוריש שלותו לאחר, אבל לעוה"ב כתיב (ישעיהו ס״ה:כ״ב) לא יבנו ואחר ישב. (שם)

ב

לשחוק וגו׳. כתיב הבא לשחוק אמיתי מהולל ולשמחה מה זה עושה, ולהלן כתיב (ז') טוב כעס משחוק, ושוב כתיב (ח׳) ושבחתי אני את השמחה, הא כיצד, טוב כעס משחוק – טוב כעס שכועס הקב"ה על הצדיקים בעוה"ז משחוק שמשחק על הרשעים בעוה"ז ולשחוק אמרתי מהולל – זה שחוק שמשחק הקב"ה עם הצדיקים בעוה"ב, ושבחתי אני את השמחה – זו שמחה של מצוה, ולשמחה מה זו עושה – זו שמחה שאינה של מצוה, ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שתוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצוה. (שבת ל׳ ב׳)

לשחוק וגו׳. א"ר אבא בר כהנא, לשחוק אמרתי מהולל, מה מעורבב השחוק שהעובדי כוכבים שוחקים בבתי קרקסאות ובבתי תיטריאות שלהם, ולשמחה מה זו עושה – מה טיבו של ת"ח להכנס לשם. (מ"ר)

לשחוק וגו'. דבר אחר לשחוק אמרתי מהולל, מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על דור המבול, שנאמר (איוב כ"א) ישאו בתוף וכנור יבלו בטוב ימיהם, וכיון שאמרו מה שדי כי נעבדנו, אמר הקב"ה, ולשמחה מה זו עושה – חייכם שאמחה אתכם מן העולם. (שם)

לשחוק וגו'. דבר אחר לשחוק אמרתי מהולל, מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על אנשי סדום, וכשאמרו נשכח תורת הרגל מבינינו כמש"נ (איוב כ"ח) פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל, אמר להו הקב"ה, ולשמחה מה זו עושה, חייכם שאשכח אתכם מן העולם, שנאמר וה' המטיר על סדום וגו׳. (שם)

לשחוק וגו׳. דבר אחר לשחוק אמרתי מהולל, מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על אלישבע בת עמינדב שראתה ד׳ שמחות ביום אחד, משה יבמה מלך, נחשון אחיה נשיא ראש הנשיאים, אהרן בעלה כהן גדול, שני בניה סגני כהונה, וכיון שנכנסו להקטיר שלא ברשות נשרפו ונהפכה שמחתה לאבל, הוי, ולשמחה מה זו עושה. (שם)

לשחוק וגו'. דבר אחר לשחוק אמרתי מהולל, מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על שלמה, שהרבה לו נשים וכסף וזהב כנגד מצות התורה, אמר ליה הקב"ה, ולשמחה מה זו עושה, רד מכסאי, באותה שעה ירד מלאך בדמות שלמה וישב על כסאו. (שם)

ג

למשוך ביין וגו'. למשוך ביין – ביינה של תורה, ולבי נוהג בחכמה – בחכמתה של תורה, ולאחוז בסכלות – בסכלתנותא [בתבונה]. (מ"ר)

ד

הגדלתי מעשי וגו׳. א"ר חייא בר נחמיה, וכי אין הכתוב משמיענו אלא עשרו של שלמה, הא אין מדבר אלא בדברי תורה, הגדלתי מעשי – כמש"נ והלוחות מעשה אלהים המה, בניתי לי בתים – בתי כנסיות ובתי מדרשות, נטעתי לי כרמים – אלו שורות של ת"ח שהן יושבין שורות שורות בכרם, עשיתי לי גנים ופרדסים אלו משניות, ונטעתי בהם עץ כל פרי – זה התלמוד, עשיתי לי ברכות מים – אלו הדרשנין, להשקות מהן יער צומח עצים – אלו התנוקות, קניתי לי עבדים ושפחות – אלו העובדי כוכבים, שנאמר וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי, ובני בית היה לי – זה רוח הקודש, גם מקנה בקר וצאן, אלו הקרבנות, כנסתי לי גם כסף וזהב – אלו דברי תורה דכתיב בהו הנחמדים מזהב, וסגולת מלכים [זו התורה], שנאמר (משלי ח׳) בי מלכים ימלוכו, והמדינות – אלו תלמידי חכמים שמדיינין בהלכה, עשיתי לי שרים ושרות – אלו התוספתות, ותענוגות – אלו האגדות שהן ענוגו של מקרא, שדה ושדות – דינים זכרים ודינים נקבות. (מ"ר)

הגדלתי מעשי וגו'. רבי יהושע בן לוי פתר קראי בכניסת ישראל לארץ, הגדלתי מעשי – כי תבאו אל ארץ מושבותיכם ועשיתם אשה לה׳, בניתי לי בתים – כמש"כ (פ׳ ואתחנן) ובתים מלאים כל טוב, נטעתי לי כרמים עשיתי לי גנות ופרדסים כמש"נ (שם) כרמים וזיתים אשר לא נטעת, עשיתי לי ברכות מים, כמש"נ (שם) ארץ נחלי מים, להשקות מהם יער צומח עצים – שאפילו קנים של חצים לא חסרה א"י, קניתי לי עבדים ושפחות – כמש"נ וגם ערב רב עלה אתם, ובני בית היו לי – אלו הגבעונים שעשאן יהושע חוטבי עצים ושואבי מים, גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי כמש"נ (פ׳ מטות) ומקנה רב היה וגו׳, כנסתי לי גם כסף וזהב – כמש"נ (תהלים ק"ה) ויוציאם בכסף וזהב, וסגולת מלכים והמדינות – זו ביזת עוג וביזת מדין, עשיתי לי שרים ושרות – משוררים זכרים ומשוררות נקבות ותענוגות בני האדם – זה ענוגן של ארץ ישראל שדה ושדות – תפנוקין ותפנוקיין. (שם)

ח

שרים ושרות וגו׳. שרים ושרות – אלו מיני זמר, ותענוגות בני האדם – אלו בריכות ומרחצאות, שדה ושדות – מרכבות שדה ושדתין. (שם)

ט

מכל שהיה לפני. וכי מי היה לפניו – דוד אביו. (שם)

אף חכמתי עמדה לי. א"ר אחא, אמר שלמה, כל תורה שלמדתי באף נתקיימה בי בזקנותי. (שם)

י

וכל אשר שאלו וגו'. וכל אשר שאלו עיני – בנשים, לא אצלתי מהם. (מ"ר)

מכל שמחה. זו שמחת העושר. דבר אחר מכל שמחה – זו שמחת הנשים. (שם)

לבי שמח מכל עמלי. זו פרשת חלה ויש אומרים זו פרשת נסכים. (שם)

חלקי מכל עמלי. פליגי רב ושמואל, חד אמר חלקי מכל עמלי – מקלו, וחד אמר – גונדו, מלמד שלבסוף לא מלך שלמה אלא על מקלו בלבד. (סנהדרין כ׳ ב')

חלקי מכל עמלי. בשעה שירד שלמה מכסאו ומלאך בדמותו ישב עליה, היה מחזר על בתי כנסיות ועל בתי מדרשות ועל בתי גדולי ישראל ואמר אני קהלת הייתי מלך והיו מכין אותו בקנה ונותנין לפניו קערה של גריסין, באותה שעה בכה ואמר וזה היה חלקי מכל עמלי. (מ"ר פרשה זו פסוק ב׳)

יב

ופניתי. ופניתי – ופיניתי, כספל הזה שנתמלא בשעתו ונשפך בשעתו כך למד שלמה תורה בשעתו ושכחה בשעתו. (מ"ר)

והוללות וסכלות. רבי חנינא בר פפא אומר, הוללות זו הוללות של מלכות בבל, וסכלות – אלו הטרחות, ור' סימון אמר, הוללות זו הוללה של מינות וסכלות זו הטפשות. (מ"ר)

כי מה האדם וגו'. אם יאמר לך אדם יכול אני לעמוד על עקרו של עולם, אמור לו, אחרי המלך בשר ודם א׳ אתה יכול לעמוד אחר מלך מלכי המלכים הקדוש ב"ה האיך אתה יכול לעמוד. (שם)

אשר כבר עשוהו. עשהו אין כתיב כאן אלא עשוהו, כביבול הקב"ה ובית דינו, ואם תאמר שתי רשויות הן, כבר נאמר (פ׳ האזינו) הוא עשך ויכוננך. (שם)

יג

יתרון לחכמה וגו׳. תני בשם ר׳ מאיר, כשם שיש יתרון בין האור ובין החושך כך יש יתרון בין דברי תורה לדברי הבלים. (שם)

יד

החכם עיניו בראשו. וכי הכסיל עיניו ברגליו הם, אלא עד שהחכם בראשו של דבר הוא יודע מה בסופו. (ירושלמי סוטה פ"ח ה"י)

החכם עיניו בראשו וגו׳. דבר אחר החכם עיניו בראשו זה אברהם אבינו, והכסיל בחשך הולך זה נמרוד, ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני – זה נקרא מלך וזה נקרא מלך, ולמה חכמתי אני יותר ולמה מסרתי נפשי על קדושת שמו של הקב"ה, אלא כשישראל נכנסין לצרה הם אומרים זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך, שמא אוה"ע אומרים זכור למעשה נמרוד, הדא הוא דכתיב ואיך ימות החכם עם הכסיל. (שם)

החכם עיניו בראשו וגו'. דבר אחר החכם עיניו בראשו זה משה, והכסיל בחושך הולך זה בלעם, ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני, זה נקרא נביא וזה נקרא נביא, א"כ למה חכמתי אני יותר, למה נתתי נפשי על התורה, אלא כשישראל נכנסין לצרה הם אומרים ויזכור ימי עולם משה עמו (ישעיה ס"ג), שמא אוה"ע אומרים ויזכור ימי עולם בלעם עמו, הדא הוא דכתיב ואיך ימות החכם עם הכסיל. (שם)

החכם עיניו בראשו וגו'. דבר אחר החכם עיניו בראשו זה דוד מלך ישראל והכסיל בחושך הולך זה נבוכדנצר, ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל יקרני, זה בנה ביהמ"ק ומלך ארבעים שנה וזה החריבו ומלך ארבעים שנה, א"כ למה חכמתי אני יותר ולמה נתתי נפשי על בנין ביהמ"ק, אלא למחר שלמה עומד ובונה ביהמ"ק ואומר (דה"ב ו') זכרה לחסדי דוד עבדך, שמא אויל מרודך עומד ואומר זכרה לחסדי נבוכדנצר עבדך, הדא הוא דכתיב ואיך ימות החכם עם הכסיל. (מ"ר)

החכם עיניו בראשו וגו׳. דבר אחר החכם עיניו בראשו, זה הלוקח חטים לשלש שנים, והכסיל בחשך הולך זה שלקח חטים לשנה אחת, ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל יקרני, זה אוכל וזה אוכל, א"כ למה חכמתי אני יותר ולמה משכנתי בגדי להכין לי מזוני, אלא למחר שנת בצורת באה, זה אוכל ביוקר וזה אוכל בזול, הדא הוא דכתיב ואיך ימות החכם עם הכסיל. (שם)

החכם עיניו בראשו וגו'. דבר אחר החכם עיניו בראשו, זה תלמיד חכם שרגיל במשנתו, והכסיל בחושך הולך – זה שאינו רגיל במשנתו, ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל יקרני, זה נקרא רבי וזה נקרא רבי, זה חכם וזה חכם, א"כ למה חכמתי אני יותר ולמה נתתי נפשי על תורתי, אלא למחר שניהם נכנסין לבית הועד או למקום אחר ושואלין לזה ולזה, זה נשאל ומשיב וזה נשאל ואינו משיב, הדא הוא דכתיב ואיך ימות החכם עם הכסיל. (שם)

והכסיל בחשך הולך. תניא, לעולם הלכה כבית הלל, והרוצה לעשות מחומרי בית שמאי וחומרי בית הלל עליו הכתוב אומר והכסיל בחושך הולך. (עירובין ו׳ ב')

יט

ומי יודע וגו'. רבי מאיר היה מרויח שלש סלעים בכל שבוע, והיה אוכל ושותה בחד ומתכסי בחד ומפרנס לרבנן בחד, אמרו ליה תלמידיו, רבי, לבניך מה יהיה, אמר להם, אם יהיו צדיקים הלא כבר אמר דוד ולא ראיתי צדיק נעזב וגו׳, ואם לאו, למה זה אניח את שלי לאויבי המקום, לפיכך אמר שלמה, ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי. (מ"ר)

כ

וסבותי וגו'. וסבותי אני לייאש את לבי מליגע וחזרתי ואמרתי, כשם שיגעו אחרים לי כך אני יגע לאחרים. (שם)

כא

אדם שעמלו בחכמה וגו'. א"ר יודן, מצינו שהקב"ה קרוי אדם, כמש"נ (יחזקאל א׳) ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם, לפיכך אמר שלמה, כי יש אדם שעמלי בחכמה – כמש"נ (משלי ג׳) ה׳ בחכמה יסד ארץ, בדעת – כמש"נ (שם) בדעתו תהומות נבקעו, ובכשרון – כמש"נ (תהלים ל"ג) בדבר ה׳ שמים נעשו. (שם)

ולאדם וגו׳. ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו – זה דור אנוש ודור המבול, גם זה הבל ורעה רבה – דכתיב וירא ה׳ כי רבה רעת האדם בארץ וגו׳. (שם)

כג

מכאבים וכעס וגו׳. כי כל ימיו מכאובים וכעס ענינו זה דור המבול שהיו מכאיבין ומכעיסין להקב"ה במעשיהם הרעים, גם בלילה לא שכב לבו – שלא שכב לבו מן העבירות. דבר אחר גם בלילה לא שכב לבו זה הקב"ה, שחשב בלבו להביא עליהם פורעניות ביום ובלילה שנאמר וימח את כל היקום. (מ"ר)

מכאבים וכעס וגו׳. דבר אחר כי כל ימיו מכאובים וכעס ענינו אלו הסדומיים שהיו מכאיבין ומכעיסים להקב"ה במעשיהם הרעים. גם בלילה לא שכב לבו – זה הקב"ה שחשב עליהם פורעניות ביום ובלילה, שנאמר וה׳ המטיר על סדום וגו׳. (שם)

מכאבים וכעס וגו׳. דבר אחר כי כל ימיו מכאובים וכעס ענינו אלו המצרים שהיו מכאיבים ומכעיסים להקב"ה במעשיהם הרעים, גם בלילה לא שכב לבו – אחר שהיה אחד מישראל משלים מלאכתו היה אומר לו המצרי עדור לי שתי עדירות ובקע לי שתי בקיעות. דבר אחר גם בלילה לא שכב לבו זה הקב"ה שחשב בלבו להביא עליהם פורעניות ביום ובלילה שנאמר ויהי בחצי הלילה וה׳ הכה כל בכור. (שם)

כד

שיאכל ושתה. א"ר יונה, כל אכילה ושתיה שנאמר במגילה הזאת – בתורה ובמעשים טובים מדבר, ובנין אב שבכולם (ח׳ ט"ו) אין טוב לאדם כי אם לאכול ולשתות והוא ילונו בעמלו ימי חייו – לקבר, וכי יש מאכל ומשתה בקבר שמלוין את האדם לקברו אלא אלו תורה ומעשים טובים. (שם)

כה

כי מי יאכל וגו׳. אמר שלמה, מאן אכיל כמו דאכלית אנא ומאן שתה כמו דשתית אנא, ומאן עביד כמו דעבדית אנא. (שם)

כו

כי לאדם וגו'. כי לאדם שטוב לפניו – זה אברהם אבינו, ולחוטא – זה נמרוד, ולמי נאמר לתת לטוב לפני האלהים זה אברהם שנאמר וה׳ ברך את אברהם בכל. (מ"ר)

כי לאדם וגו׳. דבר אחר כי לאדם שטוב לפניו – זה יצחק, ולחוטא – זה אבימלך, ולמי נאמר לתת לטוב לפני האלהים זה יצחק, שנאמר ויזרע יצחק בארץ וימצא מאה שערים. (שם)

כי לאדם וגו׳. דבר אחר כי לאדם שטוב לפניו זה יעקב, ולחוטא זה לבן, ולמי נאמר לתת לטוב לפני האלהים – זה יעקב, שנאמר כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך. (שם)

כי לאדם וגו׳. דבר אחר כי לאדם שטוב לפניו אלו ישראל, ולחוטא אלו הכנענים, ולמי נאמר לתת לטוב לפני האלהים – אלו ישראל שנאמר לאלה תחלק הארץ. (שם)

כי לאדם וגו׳. דבר אחר כי לאדם שטוב לפניו זה חזקיה, ולחוטא זה סנחריב, ולמי נאמר לתת לטוב לפני האלהים – זה חזקיה שנאמר (ד"ה ב׳ ל"ב) וינשא לעיני כל הגוים. (שם)

כי לאדם וגו׳. דבר אחר כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה זה מרדכי, ולחוטא זה המן, ולמי נאמר לתת לטוב לפני האלהים זה מרדכי ואסתר, שנאמר ותשם אסתר את מרדכי על בית המן. (שם)

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

ביאורי תורה תמימה

---

---

---

שולי הגליון

---

---