רש"י/סנהדרין/עז/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף יד רמ"ה מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א ערוך לנר רש"ש |
נזקין עשה בו אונס כרצון. היכא דעביד בידים ואפי' ישן כדיליף בב"ק (דף כו:) פצע תחת פצע לחייב על השוגג כמזיד וכו':
רב אחא פוטר. דגרמא בעלמא הוא דשמשא קטליה:
מות יומת המכה וכו'. סיפיה דקרא דלעיל או באיבה דרבינן מצמצם וכתיב רוצח הוא מיעוטא למעוטי נזקין:
כפתו ומת ברעב. דבשעה שכפתו אין כאן דבר הריגה והרעב בא מאליו והולך וחזק לאחר זמן כל שעה ולא דמי לצמצם במים ובאור דההורג מזומן:
סוף חמה לבא פטור. כלומר אם לא היתה שם חמה בשעה שכפתו אבל סוף לבא כאן וזה לא יכול לעמוד וסופו למות פטור שלא היה ההורג מזומן להריגה וגרמא הוא ואין דינו מסור לבית דין אלא לשמים:
כפתו לפני ארי פטור. דאי נמי לא היה כפות לא היה יכול להציל עצמו מן הארי. בכולהו גרסינן אמר רבא:
הני אזלי והני אתו. ולא מת על ידי יתושים הראשונים שהיו מוכנים שם שכמה כתות עברו עליו:
כפה עליו גיגית. ומת בהבלא:
או שפרע עליו מעזיבה. וזה היה ישן ונכנסה שם הצינה פטור שההורג בא לאחר זמן:
בביתא דשישא. שסתום ביותר ואין הבל האור והנר יכול לצאת ממנו:
טעמא דאדליק ליה שרגא. שזמן את ההורג:
הא לא אדליק ליה שרגא. ומת בהבל פיו דומיא דכפה עליו גיגית פטור: