רש"י/סוכה/מח/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן ריטב"א חי' הלכות מהרש"א רש"ש גליוני הש"ס |
פז"ר קש"ב. סימן הוא כדמפרש ואזיל:
פייס בפני עצמו. שבכל פרי החג לא היו מטילין פייס איזה משמר יקריב לפי שבסדר היו מקריבין אותן עד שכל כ"ד משמרות שונות ומשלשות בהן חוץ משתים כדאמרי' בהחליל (לקמן דף נה:) ופר דשמיני בתחילה מפייסין עליו:
זמן. לברך בו שהחיינו:
רגל בפני עצמו. . שאין יושבין בסוכה:
קרבן לעצמו. שאינו כסדר פרי החג דא"כ היו בו ששה פרים:
ברכה לעצמו. את יום השמיני ובתוספתא משמע שמברכין אין המלך והכי גרסינן לה ברכה בפני עצמו שנאמר (מלכים א ח) ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך:
מתני' והשמחה. שלמי שמחה:
והלל. לגמור בו את ההלל:
גמ' מנא ה"מ. דשמיני חייב בשמחה דהא לא כתיב ביה בהדיא אלא בשבעת ימי החג דכתיב (דברים טז) חג הסוכות תעשה לך וגו' וסמיך ליה ושמחת בחגך:
אך שמח. בההיא פרשה דעשר תעשר כתיב ז' ימים תחוג:
לרבות לילי יו"ט האחרון. לשמחה שלפניו לכוללו עם שבעת הימים שיזבח שלמים בשביעי כדי לאכול ליל שמיני דהאי שמח למאי אתא כיון דכתיב לעיל מיניה ושמחת בחגך אלא לרבות שמחת ליל שמיני וכיון דאתרבי לילי יו"ט האחרון שהוא טפל ק"ו היום שהוא עיקר שחייב בשמחה ושאר הלילות לא צריכי ריבויי דימים אפילו לילות במשמע כדרבינן גבי סוכה (לעיל מג.) וכי איצטריך ללילי יו"ט האחרון איצטריך דאינו בכלל שבעה ועל כרחך לילה אתרבי שהוא סמוך לשבעת ימים דקרא ויום אתי בק"ו ואשמעינן שבשלמים הנזבחים בחג הסוכות ישמחו בליל שמיני שאינו יכול להקריב בלילה:
או אינו אלא לרבות לילי יו"ט הראשון. ואשמעי' שצריך לזבוח שלמים ערב יום טוב לשמחת לילה הראשון ולא בעינן זביחה בשעת שמחה:
מתני' גמר מלאכול. בשביעי:
לא יתיר את סוכתו. לא יתיר אגדים שלה לסותרה דהא כל היום חובתה לישן ולשנן ואי אקלע ליה סעודתא אכיל לה בגווה:
אבל מוריד הוא את הכלים. ואת המצעות שנשתמש בהן בתוכה כדתניא בפ' הישן (לעיל דף כח:) היו לו כלים נאים ומצעות נאות מעלן לסוכה:
מפני כבוד יום טוב. שמראה כמכין עצמו לקראתו למקום שיסעוד שם הלילה:
גמ' אין לו מקום. אחר לאכול שם (שיוריד כליו וצריך לאכול בסוכה) ביו"ט האחרון:
מאי. מה יעשה להוכיח שאינו מוסיף על המצוה לעשות סוכה שמנה ימים:
פוחת בה ארבעה. טפחים ופוסלה:
מדליק בה את הנר. דאמרי' (דף כט.) שרגא בסוכה קטנה לבר ממטללתא:
הא לן. לבני בבל שהשמיני שלהם ספק שביעי דלא קים להו בקביעא דירחא מדליק בה את הנר ולא יפחתנה ויפסלנה לפי שצריך לישב בה מחר:
והא להו. לבני א"י דקים להו בקביעא דירחא ולא יתבי בסוכה בשמיני פוחת:
התינח בסוכה קטנה. בהדלקת הנר:
סוכה גדולה מאי איכא למימר. דהכי אמרן לעיל (שם) שרגא אמרי לה במטללתא ואמרי לה לבר ממטללתא ולא פליגי הא בסוכה גדולה כו':
מתני' מן השילוח. מעיין הוא סמוך לירושלים:
מחזקת שלשה לוגין. זהו פחות שבנסכים רביעית ההין לכבש:
שער המים. אחד משערי עזרה נקרא כן על שם שמכניסין בו צלוחית של מים של ניסוך בחג:
תקעו והריעו. משום שמחה דכתיב (ישעיה יב) ושאבתם מים בששון:
עלה בכבש. שהיה בדרומו של מזבח:
ופנה לשמאלו. שהנסכים נעשים בקרן מערבית דרומית וכשהוא פונה לשמאלו היא הראשונה ובמסכת זבחים יליף לה מקראי בפרק קדשי קדשים (דף סג.):
שהיו מושחרין פניהם. ודומין לכסף שהוא שחור מן הסיד: