גליוני הש"ס/סוכה/מח/א

גליוני הש"ס סוכה מח א

דף מ"ח ע"א

הגיעו לשער המים תקעו כו'. נ"ב עיין רוקח סי' רכ"א מש"ש ולא היו שואבין מים בכלי שיר ובשירים כ"א בהושענא רבה כו' עכ"ל וצע"ג דאין נזכר כאן ולא בכוליה סוגיין דניסוך המים אפי' שום תוספת בעניין שאיבתו בהושענה רבה יותר על שאר הימים ואולי אין כוונתו על שאיבת מים דניסוך כ"א כוונתו שהי' מנהג לשאוב מים בעלמא בכלי שיר ובשירים בהו"ר הואיל ובו חתימת הדין על המים ע"ש ברוקח ואם כי גם בזה לא ידעתי מקורו מנא ליה הא:

אלא שהיו מושחרין פניהם מפני היין. נ"ב לפי שהיו מנסכין יין אדום, רוקח ה' פסח סי' רפ"ג ומה שהשחיר הוא כהך דאמרי' בעלמא האי שחור אדום הוא אלא שלקה:

רש"י ד"ה לרבות לילי יו"ט האחרון כ' וכיון דאיתרבי לילי יו"ט האחרון שהוא טפל ק"ו היום שהוא עיקר כו'. עיין מהרש"א ריש פרקין ועיין שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ל"ג:

רש"י ד"ה הא לן כ' לפי שצריך לישב בה מחר. נ"ב שמעתי משאינם בני תורה שתולין בדברי רש"י אלה מנהגם הגרוע שלא לאכול ליל שמ"ע בסוכה רק ביומו והוא בורות דמחר היינו כל יום מחר וגם לילו בכלל ואך ראיתי חידוש כזה בשו"ת הרא"ש כלל י"ב אות א' לעניין נודר שלא לאכול לחם ביום פלוני ולא למחרתו דכ' שם על הלילה שביניהם דאסורה רק מטעם דהואיל והתחיל נדרו לא פקע עד עבור זמנו עש"ה ול"ל לטעם זה תיפוק ליה דלמחרתו היינו כל יום מחרתו וגם לילו בכלל ואולי בל' בני אדם אינו כן ועכ"פ בל' רש"י כאן פשוט הכוונה על כל המעל"ע של מחר ונזכרתי דכהך דשו"ת הרא"ש הוא גם בירושלמי ב"מ פ"ח ה"ב על המשנה שאלה היום ושכרה למחר ע"ש דבעי לילה שבנתיים מהו כו' עש"ה ומשמע דמצד הלשון עצמו אין הלילה שבנתיים לא בכלל אומרו היום ולא בכלל אומרו למחר וע"ע ירושלמי נדרים פ' קונם יין ה"א עש"ה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף