רש"י/סוטה/יד/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י סוטה יד א

גסטרא. מושל כמה שאמר קומוס דוכוס ושלטון וחבירו ריהטון קורטון גסטרא (ברכות דף לב:):

ויברך אלהים את יצחק. ניחמו על אביו וברכו ברכת אבלים:

דבר הבא מן העור. של צמר הוא:

שהעור נהנה ממנו. של פשתן שאדם לובש סמוך לעורו:

תחילתו גמילות חסדים. הלביש ערומים:

ולפושעים יפגיע. בשביל פושעים הפגיע:

הערה. הריק:

מתני' היה מביא את מנחתה. הבעל כדכתיב והביא את קרבנה עליה וגו' (במדבר ה):

כפיפה מצרית. סל של נצרי דקל זרדים שגדילין סביב הדקל:

כדי ליגעה. בגמרא מפרש טעמא:

תחילתן וסופן. השתא משמע כשמביאה מביתו מביאה בכלי שרת לעזרה:

וסופה בכלי שרת. קודם קמיצה:

כל המנחות טעונות שמן ולבונה. כדכתיב ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה (ויקרא ב) ולקמיה פריך והאיכא מנחת חוטא:

וזו אינה טעונה. דכתיב בה לא יצוק עליה שמן וגו' (במדבר ה):

באות מן החטין. דכתיב סלת חטים תעשה אותם (שמות כט):

מנחת העומר באה מן שעורים. במסכת מנחות (דף סח:) ילפינן לה מקראי:

באה גרש. דכתיב גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך (ויקרא ב) ובמסכת מנחות (דף סו:) אמרינן במנחת העומר הכתוב מדבר:

גרש. בשעורים מובחר שבו מנופה בי"ג נפה כעין סולת חטים:

קמח. הכל מעורב כמו שנטחן:

גמ' וכל כך למה. למה אנו טורחין ליגעה:

על עוברי רצונו. שאם זינתה עברה על רצונו של מקום ורוצה שתודה שלא תיבדק:

קסבר. האי תנא דאמר משום דחסה הוא:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---