רש"י/סוטה/יג/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קיים זה מה שכתוב בזה. אגדה זו מפורשת במכילתא בפרשת ויהי בשלח פרעה כתיב בזה אנכי וכתיב בזה התחת אלהים אנכי כתיב בזה לא יהיה לך וכתיב בזה האלהים אני ירא לא תשא חי פרעה זכור את יום השבת וטבוח טבח והכן ואין זה אלא יום השבת וכן הוא אומר והכינו את אשר יביאו וכן כל עשרת הדברות לא תשנא את אחיך בלבבך לא תקום ולא תטור וחי אחיך עמך:
ואי לא איעסק ביה משה וכו'. כלומר היאך הניחו ישראל למשה להתעסק בו לבדו וכי לא חשו לשבועה ואם לא נתעסק בו משה לא היו הם מתעסקין:
הכתיב וכו'. אלמא לאחר שנפטר משה בערבות מואב נתעסקו בהן ישראל והעבירום את הירדן:
ותו אי לא הוו מתעסקי ביה ישראל. לאחר שנפטר משה בניו מי לא הוו מיעסקי ביה והיאך הניחו בניו את שאר העם להתעסק בו והכתיב בשכם ויהיו לבני יוסף לנחלה וגו' אלמא בנחלתם קברוהו דחביב היה עליהן:
אמרו. בניו בעצמם הניחו לו שיתעסקו בו כל ישראל:
כבודו במרובים יותר מבמועטין. וישראל אמרו בעצמם בעוד משה קיים הניחו שיתעסק בו משה לבדו כבודו בגדולים יותר מבקטנים:
משכם גנבוהו. כדכתיב וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה ושם היו רועין ודותן אינה מקום והאי דכתיב (שם) ויאמר האיש נסעו מזה וגו' כך אמר לו אתה אומר את אחי אנכי מבקש סעו מן האחוה הזאת ואין מחזיקין עצמן כאחין לך כי שמעתי אומרים נלכה ונבקש דתות ודינין היאך להמיתו אם יבא אצלנו:
הכא כתיב ויקח משה. ולא שאר העם:
אף מורידין אותו מגדולתו. מן השמים למתחיל ואינו גומר אלא אם כן נאנס כמשה שמת בעבר הירדן:
[וירד יהודה. שהוא התחיל בהצלת יוסף כשאמר מה בצע ולא גמר]:
נקרא יוסף עצמות בחייו. שנאמר והעליתם את עצמותי מזה ועודנו חי:
שהוריד אצטגניני פרעה מגדולתן. כשפתר את החלום והם לא ידעו לפותרו:
לעצמו. למשכב זכור מתוך יופיו:
פרעו. היינו סירוס יתירא:
בא גבריאל וסירסו לא גרס:
ברב בישר. את בני מחלקותו רב לכם בני לוי והקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה ונענש באותה מדה:
רב יש לך. הגיע מלכותו של יהושע ואין לך מלכות נוגעת בחבירתה:
ד"א רב לך. די לך אל תרבה בבקשה שלא יאמרו הרב כמה קשה שאינו שומע לתלמיד ותלמיד כמה סרבן מפציר ולשון חכמים הוא כך היו מסרבין בו לישא את בת אחותו בנדרים (ד' סג:) היו מסרבין בו שיאכל עמו בשבועות (דף כג:):
לפום גמלא שיחנא. לפי כח הגמל מרבין במשאו אף כאן לפי צדקתו מדקדק אחריו:
היום מלאו. ביום זה נולדתי:
לא נס ליחה. לא ברח לחלוחית כחו:
דיו זוגי. שני זוגות שני חבירים היו בהתחלת היום למשה וסופו ליהושע:
בכנפי השכינה. בכנף לבוש הודו:
מי יקום לי עם מרעים. להוכיחם לשמי:
פשר דבר. שהיה יודע לעשות פשרה ביני ובין בני:
סמליון. שם חכם:
סימן בתוך סימן. כלומר סימנים הרבה בארץ מואב בגיא מול בית פעור ואעפ"כ לא ידע וגו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |