רש"י/נדה/כג/ב

רש"י נדה כג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אף אנן נמי תנינא. דלא חיי:

המפלת מין בהמה וחיה ועוף דברי ר"מ. רישא במסכת בכורות (דף מו.) והכי קתני יש בכור לנחלה ואין בכור לכהן וקא חשיב ואזיל המפלת מין בהמה וחיה ועוף הבא אחריו בכור לנחלה דהאי לאו בכור הוא לגבי נחלה דלא חיי:

וחכ"א עד שיהיה בו מצורת אדם. אינו פוטר את הבא אחריו מבכורת כהן:

אין בכור לכהן. שהרי זה פטר את הרחם:

סנדל. צורה פחותה שאין צורת פניו ניכרת שאין סנדל בלא ולד אחר ומתוך דוחק חבירו הוא נמעך כדמפרש בפירקין (לקמן נדה דף כה:) משל לאדם שסטר את חבירו והחזיר צורתו לאחוריו. ואם יוצא סנדל ראשון פוטר את אחיו מפדיון כהן:

או שליא. דאין שליא בלא ולד ופוטר את הבא אחריו לאחר זמן:

שפיר. עור דפוס הולד:

מרוקם. שכבר אבריו ניכרין קצת ולקמן בפירקין (שם.) מפרש לה:

הבא אחריו. אחר כל אלה:

בכור לנחלה. דהני לאו בני נחלה נינהו דלא חיי:

מי שלבו דוה עליו. לב אביו מתאבל על מותו הוא דחשיב לענין נחלה:

אדם במעי בהמה. שחטה ומצא בה דמות אדם מהו מי אמרינן כי היכי דאזיל ר"מ בתר אימיה הכי נמי זיל בתר בהמה ושרי לאכילה:

עוף אין לו פרסה. אבל אדם נהי דפרסות ליכא שאין פרסותיו סדוקות שאין לו שני עקבים כמו לבהמה:

פרסה מיהא איכא. וכתיב (ויקרא י״א:ג׳) כל מפרסת פרסה בבהמה תאכלו דאם נמצא תוך מעי בהמה קלוט כל זמן שלא יצא לאויר העולם אע"ג דאין לו אלא פרסה אוכלו ואפילו לר"ש דאמר קלוט בן פרה אסור מודה הוא דאם נשחטה אמו ונמצא במעיה דמותר והכי מפרש בפרק בהמה המקשה (חולין סח:):

גופו תייש ופניו אדם אדם הוא. דבתר צורת פנים אזלינן:

בעין אחד כבהמה. אחת מעיניו דומה לבהמה:

ה"ג רבי מאיר אומר מצורת וחכ"א כל צורת. שרבי מאיר אומר כיון שיש בו מצורת אדם הוי ולד ואע"ג דאין כל צורתו כצורת אדם:

והא איפכא תניא. שר"מ אומר כל צורת והאי כל צורת דר"מ הכי קאמר כל שהוא צורת אדם שבו הוי ולד ואפילו כל פניו תייש אלא שנברא בעין אחת או בלסת אחת הדומה לאדם:

וחכ"א מצורת. עד שיהיה בו מקצת צורה ניכרת כגון חצי הפרצוף דומה לאדם:

אי תניא תניא. שמעתי אני מרב מה שאמרתי אבל אתם הואיל ויש משנה בידכם לכו אחריה:

הגבינים. גבות עינים שורצי"ל. וגבות הזקן סנטר שקורין מנטו"ן:

עד שיהיו כולם כאחד. לרבנן כדמפרש בסמוך דר' ירמיה כרבנן וכדפירשה רב לפלוגתא דרב תנא הוא ופליג ולא הדר ביה ממאי דאמר לרבנן דבעו כל צורת האדם והא דקחשיב ר' ירמיה ואזיל הא קמ"ל דאפילו לרבנן אאזנים לא קפדינן והא דחסא נמי כרבנן ואליבא דתנא דברייתא דאמר לא בעי אלא מצורת וקמ"ל דבחד צד בעי צורות שלמות ואאוזן לא קא קפיד:

אפילו פרצוף אחד. אבר אחד כגון עינו או מצחו או לסת אחד דדומה לאדם הוי ולד:

חוץ מן האזנים. אזניו כשל אדם ושאר צורתו כבהמה לא חשיב פרצוף. אלמא למ"ד מצורת בחד סגי וקשיא לרבא דאמר חסא:

אמר אביי כי תניא ההיא לעכב תניא. כלומר צורת פנים שאמרו חכמים דמעכבים אפילו אבר אחד כבהמה מעכבא חוץ מן האוזן דלא מעכבא וכמ"ד לרבנן כל צורת מתוקמא ואע"ג דמצי לאוקמי כדאיתא וכדר"מ דאמר כל דהו צורת ניחא ליה לאוקומי כרבנן:

ואיבעית אימא לעולם כמ"ד מצורת. ולא קשיא לחסא:

ומאי אחד אחד אחד. כלומר מכל ראשי איברים יהיה אחד דומה לאדם כחסא דאמר העין והלסת כו' וכמ"ד מצורת:

מן הצד. שעינו בצדו וירכו בצדו כשאר בני אדם:

ושטו נקוב אמו טמאה. קסבר טרפה חיה:

ושטו אטום. סתום:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף