רש"י/מועד קטן/יח/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י מועד קטן יח א

הלכה כרבי יוסי במועד. דמתיר:

איתרע ביה מילתא. בפנחס אחוה דפנחס הוה אבל:

עייל שמואל לישאל ביה טעמא. לדבר על לבו דפנחס:

אילו בדידיה הוה. כלומר אילו היית אבל:

מי מזלזלת ביה כולי האי. באבילות דשקלת לטופרך:

ואיתרע ביה מילתא. אבילות:

שקלינהו לטופריה חבטינהו לאפיה. זרקינהו מרוב כעס והדר מכנס להו דזורקן רשע:

ברית כרותה לשפתים. דכתיב ונשתחוה ונשובה אליכם וכן הוה דחזרו תרוייהו:

סבור מיניה דיד. מותר בימי אבלו משום דמאיס דרגל לא:

גינוסטרי. מספרים:

אין בהם משום מיאוס. מדשקל ליה בשיניה:

ושדי ליה לאבראי. ועברה עלייהו איתתא אבראי:

כיון דאישתני. מההוא דוכתא דהוו מעיקרא אישתני ולא מזקי:

ומר זוטרא מתני. בברייתא דבקשו ממנו צפרנים בימי אבלו ולאו משמיה דרב יהודה:

ואם בקשו ממנו שפה היה מתיר להם. כלומר אנא חזינא לדעתיה אי שאלו לגלח השפה היה מתיר להם דאין בהם משום בל תשחית פאת זקנך (ויקרא יט):

מזוית לזוית. מסוף הפה לסוף האחר מותר לגלח שהרי מעכבת אכילה ושתיה ומאיס:

ולדידי. דאנינא דעתי כל השפה כשפה המעכבת דמי דאנינא לי דעתי:

פרמשתקו. אמתו:

אמגושי הוה דכתיב הנה יוצא המימה. מחלוקת במס' שבת (דף עה.) חד אמר חרשי להכי יוצא ליאור בשביל מכשפות ואידך אמר גידופי להכי יוצא שאומר לי יאורי ואני עשיתני:

מטפחות ידים. שמנגבין בהן ידים משום דמאיס:

מטפחות הספוג. שמנגבין בהן עצמן כשיוצאין מבית המרחץ:

ושעלו מטומאתן. במועד:

מתני'. דקתני אלו מכבסין אע"ג דאית ליה תרי ומטנפי אבל מי שאין לו אלא חלוק אחד דכולי עלמא שרי:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---