רש"י/מועד קטן/יז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png מועד קטן TriangleArrow-Left.png יז TriangleArrow-Left.png א

תלמיד חכם שנידה לכבודו. כבר פירשתי למעלה:

עביד (איניש) דינא לנפשיה. דאמר ליה את מחייבת לי הכי והכי:

דפסיקא ליה. שודאי הוא לו ולא ספק:

סנו שומעניה. שיוצאין עליו שמועות רעות:

צריכי ליה רבנן. דאתריה דהוה רבהון:

ואם לאו אל יבקשו תורה. הואיל וסנו שומעניה הא דצריכי ליה רבנן לאו כלום הוא דמוטב דלא ילפי מיניה:

אתא איהו. האי מנודה נמי בהדייהו:

מאי דקמן. כלומר היכי מתרמי דעל האי סבא ר' שמואל בר נחמני האידנא לבית המדרש:

שמע מינה. דלהכי איתרמי דאתא האידנא לבי מדרשא דלאו מזליה הוא דלישרי ליה:

וטרקיה אאמתיה. נשכו למנודה באמתו:

ולא קבלוהו. דהדרא עכנא למערתא ולא פתחה פיה:

דייני. ראשי ב"ד וחסידים עדיפי מינייהו:

מאי טעמא. קבלוהו:

דעבד כרבי אילעאי וכו'. בהני שמועות רעות:

מה שלבו חפץ. עבירה והואיל ואין מכירין אותו שם ליכא חלול השם ואמר לן רבי משום רב האי גאון ויעשה מה שלבו חפץ רוצה לומר דודאי כיון שלבוש שחורים וכו' אני ערב בדבר שאינו חפץ מכאן ואילך בעבירה:

דקא עבר משום ולפני עור לא תתן מכשול. דכיון דגדול הוא שמא מבעט באביו והוה ליה איהו מכשילו:

שלך אינו נידוי. דלאו בדינא שמתיה:

הכבד. בלשון הזה אומרים לו עשה עצמך כאדם שכבד עליו ראשו ושב בביתך בלשון כבוד אומר לו לישנא אחרינא הכבד התכבד כבודך שתשב בביתך:

כסהו. אל תבזה אותו בפרהסיא:

כלילה. שחשיכה ואין אדם רואה:

משמית נפשיה. משום יקרא דההוא צורבא מדרבנן:

מימנו אנגידא. מלקות ומלקות יפה להם יותר משמתא והוו מלקי להו:

ומהניא כי טיחיא בתנורא. כשומן שטוחין את התנור ונבלע בתוכו שאין יוצא לעולם כלומר מכה לכל מאן דמשמתינן ליה דלא נפקא מיניה לעולם:

ופליגא דר"ש ב"ל. דאמר יוצאה:

גנובתיה. זנב:

דידה עבדא. ומלקי ליה:

מסתפינא מיניה. דגברא אלמא הוא:

שקיל פתיחא עלויה. כתוב עליו שמתא:

שקליה. לכתב שמתא:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון